בית המשפט קבע כי הנפגע הצליח להוכיח שמדובר בתאונת דרכים בניגוד לטענת חברת הביטוח "שומרה" כי אין שום עדות או ראיה שאכן התרחשה תאונה.
בפסק דין שניתן לפני ימים ספורים בבית משפט השלום ברמלה התקבלה תביעתו של רצף שסובב את הברך בעת שירד מהרכב של העבודה, והוא הוכר כנפגע תאונת דרכים. השופטת שרון צנציפר-הלפמן דחתה את טענת חברת הביטוח "שומרה" כי התובע לא הוכיח שהתרחשה תאונה או שהפציעה נגרמה כתוצאה ממנה, וחייבה אותה לשלם לו כ-280 אלף שקל על נזקיו ועוד כ-43 אלף שקל על הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
התובע (46) נפגע לפני כ-6 שנים בברך ימין בזמן שירד מהרכב של העבודה, שבוטח על-ידי שומרה. בעקבות התאונה נזקק התובע לסדרת טיפולים בברך ואף עבר ניתוח, והוא הוכר כנפגע עבודה עם 15% נכות בביטוח לאומי.
את התביעה נגד חברת הביטוח הוא הגיש ב-2014 לאחר שתביעת הביטוח שלו נדחתה משום שחברת הביטוח לא סברה כי מדובר בתאונת דרכים. התובע טען כי התאונה התרחשה כשירד מהרכב ולכן מדובר בתאונת דרכים.
התובע תיאר כיצד התאונה התרחשה. לדבריו, בסוף יום העבודה הוא ביקש לצאת מהרכב, הניח את רגלו השמאלית על הקרקע והחל להתרומם כשרגלו הימנית עדיין בתוך הרכב. הוא עשה תנועה סיבובית עם הגוף כדי לצאת ואז הרגיש שברך ימין הסתובבה וחש בכאב חד. בהמשך הוא דיווח למנהל שלו על התאונה, וזה מילא טופס על אודות האירוע.
אלא ש"שומרה" חזרה על טענתה כי אין לה אחריות על התאונה. היא הפנתה ל"שורה של תמיהות" שעלו לטעמה בגרסת התובע וממסמסות אותה, וכן לכך שמלבד עדותו אין עדי ראיה או כל ראיה חיצונית אחרת שמאשרת את התרחשות התאונה.
לחילופין, ואם גרסת התובע תתקבל, היא טענה כי לא מדובר בתאונת דרכים כהגדרת החוק. לשיטתה , סיבוב של הברך יכול היה להתרחש בכל מקום ובכל מעבר מישיבה לעמידה, ללא שום קשר לשימוש התחבורתי ברכב.
הוכר בחוק
אבל השופטת צנציפר-הלפמן הגיעה דווקא למסקנה הפוכה וקבעה כי לא רק שהתובע הצליח להוכיח שהתרחשה תאונה אלא גם שמדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
השופטת ציינה כי אמנם לאירוע עצמו (היציאה מן הרכב) לא היו עדי ראייה אולם התשתית שהונחה בפניה תומכת ב"סיפור המסגרת" כולו. כך, הוכח כי התובע החזיר את הרכב לפיצוצייה שבבעלות המעסיק שלו לאחר פגיעתו והתלונן על כאבים בברך שמאל, וכי הפרטים המדויקים על הפגיעה נמסרו למעסיק – ונכתבו – ממש בסמוך לתאונה.
בעניין סיווג התאונה כ"תאונת דרכים" השופטת הסבירה כי ירידה מהרכב הוכרה בחוק כחלק מן הסיכונים הנובעים מהשימוש ברכב למטרות תחבורה, ומשכך האירוע בהכרח נופל בגדר "תאונת דרכים".
בנוגע לנזק, לאחר חישוב של הנכות התפקודית של התובע והפסדי השכר, הפנסיה וההוצאות הרפואית והפחתת התגמולים שכבר קיבל מביטוח לאומי השופטת פסקה לו פיצויים של 279,357 שקל, כולל על כאב וסבל.
לנוכח העובדה שהתביעה התקבלה חברת הביטוח היא זו שתשלם את מלוא הסכום בצירוף שכר טרחת עורך-דין בסך 42,490 שקלים והוצאות משפט.
עו"ד ליבה צנז
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין