הלקוח ביטל את ההסכם יומיים בלבד לאחר ההתקשרות. בית משפט השלום בתל אביב קבע שהיבואנית התנהלה בחוסר תום לב וערכה הסכם למראית עין רק כדי להתחמק מחוקי ייבוא הרכב ומחוק הגנת הצרכן.
הרשמת הבכירה ורדה שוורץ דחתה לפני כמה ימים תביעה שהגישה חברת ״מנמד אחזקות״ נגד לקוח שחתם עמה על הסכם יבוא רכב ב-2016. הלקוח ביטל את ההסכם בסמוך לחתימתו אך למרות זאת החברה דרשה ממנו פיצוי של 44,235 שקל. הרשמת קבעה שמדובר בדרישה לא מידתית שנעשתה בחוסר תום לב.
החברה, שהגישה את התביעה באמצעות עו״ד אבי חייט, סיפרה שהנתבע חתם עמה לפני כשנתיים על הסכם התקשרות עבור שירותי ייעוץ לרכישת רכב. לטענתה, הנתבע ביטל את ההסכם שלא כדין ועליו לשלם לה את הפיצוי המוסכם.
הנתבע, שיוצג על ידי עו״ד אסף לאור, טען מנגד כי הוא היה רשאי לבטל את ההסכם בהתאם לחוקי הגנת הצרכן מאחר ששלח את הודעת הביטול יומיים בלבד לאחר החתימה ובתוך 14 הימים המותרים בחוק.
לדבריו, בניגוד לגרסת התובעת מדובר היה בהסכם לייבוא רכב שכן החברה התחייבה לאתר עבורו רכב מסוג מרצדס על פי מאפיינים מוגדרים, לפעול לרכישתו ולדאוג לכל הדרוש להבאתו ארצה, בתמורה לסכום של כ-400,000 שקל.
הנתבע הסביר כי בסמוך לחתימת ההסכם דרש מהתובעת ערבות בנקאית להבטחת התחייבויותיה אך היא סירבה ולכן הוא סיכם עמה שההסכם מבוטל. הוא הדגיש כי בזמן אמת התובעת לא דרשה מנו כל תשלום וההסכם נקרע על ידי הצדדים.
עוד טען הנתבע שסכום הפיצוי אותו דורשת התובעת אינו מידתי שכן היא לא ביצעה פעולה כלשהי בתקופה הקצרה שבה עמד ההסכם בתוקפו.
התובעת השיבה כי הודעת הביטול נמסרה לה כארבעה ימים לאחר כריתת ההסכם ועד אז הספיקה לבצע הזמנה אצל הספק בחו״ל ואף נאלצה לשלם לו פיצוי בסך 10,000 יורו בשל ביטול העסקה.
חוסר תום לב
הרשמת הבכירה ורדה שוורץ מבית משפט השלום בתל אביב דחתה את התביעה. היא ציינה שהוראות שונות בהסכם תומכות במסקנה שתפקיד התובעת לא התמצה בייעוץ בלבד והיא זו שהייתה אמורה לייבא את הרכב. בין היתר כתבה הרשמת שהתובעת התחייבה שהרכב יעמוד במפרט טכני מסוים ויסופק בתוך זמן מוגדר, לשחרר את הרכב בנמל ולמסור אותו לנתבע במשרדיה.
הרשמת קבעה שההסכם נוסח כהסכם ייעוץ למראית עין כדי לחמוק מהוראות החוק החלות על יבוא רכב הדורשות בין היתר קבלת רישיון. בנסיבות אלה לדבריה, לא רק שאין לכפות על הנתבע את ההסכם ואת הפיצוי המוסכם אלא יש לראות בהתקשרות בין הצדדים כהסכם לרכישת רכב מיבואן ולהחיל עליה את חוקי הגנת הצרכן המונעים אכיפה של פיצוי מוסכם העולה על 100 שקל.
הרשמת קבעה בנוסף שגרסת התובעת שלפיה היא נאלצה לשלם למתווך בחו״ל עמלה ״מוטלת בספק״. לדבריה, התנהלות מנהל התובעת בעניין תמוהה ואינה עולה בקנה אחד אם דרישת תום הלב. הרשמת ציינה בהקשר זה שלא סביר שהמנהל העביר הזמנה לחו״ל ביום חתימת ההסכם ועוד בטרם העביר לו הנתבע סכום כלשהו או פרטי אמצעי תשלום.
״אין ספק כי מדובר בעמידה חסרת תום לב על זכות בהסכם וסכום פיצוי שאינו מידתי״, סיכמה הרשמת וחייבה את התובעת בהוצאות בסך 10,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין