חתמו על הסכם גירושין וחזרו לחיות יחד. מה גורל ההסכם?

בני זוג החליטו ב-2009 להתגרש וחתמו על הסכם גירושין. זמן קצר לאחר מכן הם חזרו לחיות יחד 6 שנים נוספות. בית המשפט קבע באחרונה שהצדדים ביטלו את ההסכם בהתנהגות.

ב-2009 החליטו בני זוג להתגרש. האישה עזבה את הבית יחד עם שני הילדים ועברה להתגורר בבית אמה.

בני הזוג חתמו על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט למשפחה בקריית גת. באותו מסמך נקבע, בין היתר, שהדירה תישאר בבעלותו המלאה של הבעל.

ואולם עד היום הם לא התגרשו שכן ביום בו אושר ההסכם הם חזרו לחיות יחד ואף הביאו לעולם בן נוסף.

לפני כשנתיים שוב התערערו היחסים והבעל דרש שהאישה תפנה את הדירה בהתאם להסכם. בתגובה היא הגישה תביעה בה עתרה לפסק דין המצהיר שהסכם הגירושין בוטל על ידי הצדדים בהתנהגות.

התובעת סיפרה שחתמה על ההסכם כי באותה תקופה הנתבע החל להיות אלים כלפיה והיא ביקשה לנוס מפניו. ביום בו אושר ההסכם בבית המשפט הוא פנה אליה בתחנונים שתשוב לביתם עם הילדים והצהיר בפניה מפורשות שמבחינתו ההסכם בטל.

לדבריה, הנתבע הבטיח להשתנות ולכן היא נעתרה לבקשתו ושבה לביתם. מאז ובמשך שש שנים נוספות הם חיו כזוג לכל דבר ואף הביאו לעולם בן נוסף. בנסיבות אלה, לדבריה ההסכם בוטל בהתנהגות.

הבעל טען מנגד כי לא ניתן לבטל הסכם גירושין בהתנהגות אלא רק במסמך בכתב שאושר על ידי בית המשפט. הוא הכחיש שנקט באלימות פיזית כלפי אשתו וטען שהרקע למשבר היה התנהלותה הכלכלית והעובדה שהיא לא תרמה דבר להכנסות התא המשפחתי.

הנתבע הוסיף שלאחר חתימת ההסכם פתח בהליכי גירושין בבית הדין הרבני אך התובעת עתרה לשלום בית והוא הסכים לכך בשביל הילדים. לדבריו, בשש השנים האחרונות הם אמנם גרו בדירה אחת אך בחדרים נפרדים ולא הייתה ביניהם מערכת זוגית.

העץ נגדע

השופטת פאני גילת כהן מבית המשפט למשפחה בקריית גת הבהירה כי בגלל "היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים הקיימים בין בעל ואישה" קבע המחוקק שאין תוקף להסכם ממון אלא אם כן הוא נערך בכתב וערכאה שיפוטית משתכנעת שהוא נעשה מתוך רצון חופשי וללא לחץ.

תכלית זו חלה גם בכל הנוגע לשינוי הסכם ממון. אלא, שכשמדובר בביטול הסכם גירושין – המצב שונה שכן פעולה זו משיבה את בני הזוג ל"ברירת המחדל" של הסדר איזון המשאבים. לפיכך, במקרים המתאימים וכשהנסיבות מצדיקות זאת, ניתן לבטל הסכם גירושין גם לא במסמך כתוב.

השופטת הוסיפה כי החלטתם של הצדדים להתגרש היא שהביאה אותם לחתום על הסכם הגירושין. לדבריה, משבוטלו הגירושין והצדדים שבו לחיות יחד לפרק זמן לא מבוטל, "נגדע העץ על שורשיו, ומשכך נגדעו עמו גם ענפיו ופירותיו".

השופטת הוסיפה כי מאז שנחתם ההסכם הצדדים לא קיימו ולו הוראה אחת ממנו וברור כי הם לא ראו בו מסמך תקף ומחייב. דפוס התנהגותם הצביע על כוונתם המשותפת לבטלו, וניסיון הבעל לאכוף כעת את הסעיפים שנוסחו לטובתו אינו בתום לב וחותר תחת עקרונות הצדק וההגינות.  

לפיכך השופטת קיבלה את התביעה וקבעה שהסכם הגירושין מבוטל. הנתבע חויב בהוצאות של 5,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד יוסי עקיבא
• ב"כ הנתבע: עו"ד אבי עמרמי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין