פסק דין רגיש ויוצא דופן שפורסם באחרונה, חייב בעל שתבע גירושין לשלם לאשתו, הלוקה במחלת נפש, 1,600 שקל בחודש במשך עשור. דייני הרבני: "המוסר האנושי של תורת ישראל מחייב שלא להוציא אישה זו ללא כל משענת ותמיכה".
בני הזוג נישאו לפני 21 שנה בנישואים אזרחיים כיוון שהאישה – אזרחית ארה"ב – לא הייתה יהודייה. לימים, הם עבור להתגורר בישראל. בשנת 2005 השלימה האישה הליך גיור, והשניים נישאו כדת משה וישראל.
בשנת 2010 נקלעו חיי הנישואים לקשיים עקב משבר נפשי שעברה האישה, שבעקבותיו אובחנה כבעלת הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה).
למרבה הצער, חלפו השנים ומצבה לא השתפר ואף החמיר, והיא החלה לסבול מבעיית שתייה חמורה. בשנה שעברה החליט הבעל לשים סוף לנישואים והגיש תביעת גירושים לבית הדין הרבני בתל אביב, שנכרכו אליה סוגיית המשמורת על הילדים וחלוקת הרכוש.
האישה לא סירבה להתגרש אך ביקשה להבהיר שבעלה דיכה והשפיל אותה לאורך החיים השותפים ושהיא כבר לא שותה. בין היתר היא ביקשה לפסוק לה מזונות וחצי מהזכויות בדירתו של בעלה – בה התגוררו במשך שנתיים. הבעל סירב לדרישה זו וטען כי מדובר בדירה שרכש עוד לפני הנישואים.
"חובה יהודית מוסרית"
אב בית הדין הרב צבי בן יעקב והדיינים הרב יצחק הדאיה והרב משה בצרי בחנו סוגיה סוגיה שהועלתה על-ידי הצדדים.
בסוגיית המשמורת, הם החליטו כי לנוכח מצבה של האישה, מוטב שהילדים יישארו במשמורת אביהם, ויתראו עם אמם פעמיים בשבוע למשך מספר שעות.
בכל הקשור לדירה, הדיינים קבעו כי שנתיים של מגורים בדירה שנרכשה לפני הנישואים אינן מקנות לאישה זכויות בה, שכן היא לא הוכיחה "כוונת שיתוף". עם זאת, הדיינים ציינו כי הבעל נטל משכנתא של 41,000 שקל בזמן הנישואים, כך שהאישה זכאית למחצית מסכום זה, וכן מחצית מהמיטלטלין המשותפים ו-30 אלף שקל עבור הרכב המשותף.
ואולם, הסוגיה המעניינת ביותר בפסק הדין עסקה במזונות האישה. בהחלטה מיוחדת ויוצאת דופן הדיינים קבעו כי האישה תקבל מבעלה תמיכה כלכלית לתקופה של 10 שנים.
הדיינים התייחסו לנסיבות המיוחדות של המקרה, לנוכח העובדה שמדובר באישה שאין לה אף אחד בישראל. "בית הדין פוסק בענייני הרכוש בהתאם לדין, אולם גם המוסר האנושי של תורת ישראל מחייב את בית הדין שלא להוציא אישה זו ללא כל משענת ותמיכה מינימאלית, שתאפשר לה לשקם את חייה", כתבו.
הדיינים ציינו כי אף שהאישה אינה זכאית לכתובה שלה – מה שהיה אמור לאפשר לה נחת כלכלית לשנים הקרובות אך נשלל ממנה עקב בעיית האלכוהול שאף סיכנה את הילדים המשותפים – יש לזכור כי מעשיה נבעו ממחלת הנפש שלה. הדיינים קבעו כי על הבעל מוטלת החובה היהודית, המוסרית והאנושית, להמשיך ולדאוג לה גם לאחר הגירושים.
לפיכך הם חייבו את הבעל לשלם לאשתו סכום כולל של 192,000 שקל, שייפרש לתשלומים חודשיים על מנת שיספיקו לה לטווח ארוך. בסך הכל הוא יצטרך לשלם למי שתהיה גרושתו 1,600 מדי חודש לאורך העשור הקרוב.
- ב"כ התובע: עו"ד יוסי זבידה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד סיגל מוסקוביץ בכר
עו"ד מיה רשל ארבל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין