עובד ניקיון מאריתריאה התפטר מתפקידו ותבע את חברת הקבלן לתשלום זכויות סוציאליות כמו דמי הבראה, חגים ופנסיה שמעולם לא קיבל. בשבוע שעבר נקבע כי החברה הפרה את חוקי העבודה.
עובד זר מאריתריאה הועסק במשך 4 שנים בניקיון רחובות בערים רעננה ותל אביב, דרך חברת הקבלן "קפלן את לוי".
לפני כשנה החליט להתפטר מתפקידו עקב שכרו הנמוך (שכר מינימום), וזמן קצר לאחר מכן הגיש נגד חברת הקבלן תביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב.
התובע טען שבמהלך תקופתו לא קיבל את מלוא הזכויות הסוציאליות להן הוא זכאי, כמו דמי חופשה, הבראה, נסיעות וחגים.
בנוסף, התובע טען כי תלושי השכר שניתנו לו היו פיקטיביים ולא גילמו את השכר האמיתי שקיבל וכי לא קיבל הודעה על תנאי ההעסקה שלו – בניגוד לחוק.
הנתבעת הודתה כי לא הפרישה לתובע כספים לקרן פנסיה והסכימה לשלם אותם, אך הכחישה את יתר הטענות נגדה. לטענתה, התובע קיבל את מלוא הכספים להם הוא זכאי ואף יותר מכך.
לטענתה, בעקבות החלטת פקיד שומה שקיבלה, היא גילתה שבמהלך תקופת עבודתו קיבל התובע כ-19,000 שקל יותר ממה שהגיע לו עקב טעות בחישוב, שגרמה לכך שנזקפו לזכותו נקודות זיכוי להן לא היה זכאי עקב מעמדו, אותו הגדירה כמעמד של כפליט שביקש מקלט מדיני.
לייעוץ בתחום:
עו"ד דיני עבודה
משכך, הנתבעת ביקשה לחייב את התובע להחזיר לה את הכסף שקיבל ביתר ולקזז 4,650 שקל מהפיצוי שייפסק לתובע כפיצוי על כך שהתפטר בפתאומיות, ללא הודעה מוקדמת. טענה זו הוכחשה על ידי התובע שלטענתו הודיע לשני נציגים בחברה על התפטרותו חודש לפני שעזב. באשר לכספים שקיבל לכאורה בטעות, טען התובע כי הנתבעת הגיעה להחלטה זו כבר לאחר שהתפטר, לא הוכיחה ששילמה את הסכום המוטעה למס הכנסה, מה גם שהוא הסתמך בתום לב על סכום משכורתו.
הסתמך בצדק על שכרו
השופטת כרמית פלד קיבלה את התביעה בחלקה. מהראיות שהוגשו לה היא הגיעה למסקנה כי לא נפל פגם בתלושי השכר של התובע וכי אינו זכאי לדמי נסיעה משום שהנתבעת סיפקה לו הסעות למקום העבודה.
עם זאת, השופטת התרשמה שהנתבעת הפרה שורה של חוקי עבודה בכך שלא הפרישה לו כספים לקרן פנסיה, לא שילמה לו דמי הבראה, חגים ופדיון חופשה, ולא מסרה לו הודעה על תנאי עבודתו.
בנוגע לטענת הנתבעת לטעות החישוב, השופטת דחתה את בקשתה לקיזוז, לאחר שקבעה כי לא הוכח שהכספים שהתובע קיבל עבור נקודות הזיכוי באמת שולמו על ידה לרשויות המס. השופטת אף הוסיפה כי ממילא לא יהיה זה הוגן לגרוע ממנו את הכסף שקיבל בהסתמך על תלושי שכרו בזמן אמת, מה גם שממילא לא השתכר שכר גבוה, ולא יכול היה להניח שלאחר סיום עבודתו יתבקש להשיב כספים.
"אזכיר כי מדובר בעובד אשר עבד עבודת כפיים קשה ועסק בניקיון רחובות, בתמורה לשכר מינימום או שכר קרוב לו. בנסיבות אלה יש להניח כי התובע אכן הסתמך על גובה שכרו, שאף ממנו לא היה שבע רצון ומכל מקום, יש להניח כי לא היה נותר שווה נפש בנסיבות של הפחתת גובה שכרו, בשל שינוי שיטת חישוב המיסוי, או מכל סיבה אחרת", כתבה השופטת בפסק הדין.
השופטת הוסיפה וקבעה כי הנתבעת כשלה בכך שלא לא זימנה לעדות את הנציגים שהתובע מסר להם, לטענתו, את ההודעה על התפטרותו, כדי שיכחישו טענה זו, ולכן אין לחייב אותו לשלם לה דמי הודעה מוקדמת.
בסופו של דבר, הנתבעת חויבה לשלם לתובע 16,884 שקל עבור הזכויות הסוציאליות שלא קיבל בניגוד לחוק, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 3,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אפרת מור-מילמן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד כרמית זמיר
* עורכת דין חגית שווקי עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין