השופטת ניצה מימון שעשוע קבעה כי אמנם פוסט שהעלה הקבלן ב-2014 היה מטעה, אך תגובת הנתבע הייתה "מוקצנת לצד השני".
לפני מספר שנים נחתם הסכם בין קבוצת רכישה לבין קבלן על מנת שיקים עבורה שני בנייני מגורים בעפולה. סוכם כי התמורה תשולם באופן מדורג על פי התקדמות הבנייה.
לייעוץ בתחום:
עורך דין לשון הרע
העבודות החלו אך ב-2013, כשהבניינים הגיעו לשלב השלד, הודיע הקבלן כי על חשבונו הוטלו עיקולים. חברי הקבוצה, שחששו כי כספים שיעבירו לקבלן יעוקלו, הגיעו סיכמו עמו שעבודתו באתר תיפסק והבנייה תושלם על ידי קבלנים אחרים.
הקבלן לא השלים עם המציאות והמשיך להגיע לאתר הבנייה תוך שהוא דורש מהפועלים להפסיק לעבוד. ביוני 2013 הקבוצה הוציאה נגדו צו הרחקה בטענה כי הוא מפריע להמשך הבנייה וגורם נזקים לריצוף ולאביזרי אינסטלציה בדירות.
על אף המכשולים, הקמת הבניינים הושלמה לפני כשנתיים. באוקטובר 2014 העלה הקבלן פוסט לעמוד הפייסבוק שלו בו הופיע צילום של חזית הבניינים ומתחתיו הכיתוב: "נווה דור – המוצר המוגמר לאחר 16 חודשי עבודה".
כשבועיים לאחר מכן, אחד מחברי הקבוצה הגיב לפוסט במילים: "רק שכחת לציין שלא אתה בנית אותו, כנראה פרט קטן ולא חשוב". הקבלן ביקש ממנו שיסיר את התגובה אך הוא הסיר אותה רק לאחר שבוע.
בתביעת לשון הרע נגד המגיב טען הקבלן כי מכרים ולקוחות שלו נחשפו לתגובה שהציגה אותו כשקרן. לדבריו, נגרמה לו עגמת נפש רבה והוא זכאי לפיצוי.
הנתבע הודה בפרסום אך טען כי מדובר היה בהתייחסות ספונטנית וכעוסה מצדו לפוסט של הקבלן בו הוא "קשר לעצמו כתר שלא היה ראוי לו", תוך שהוא מציג את עצמו כמי שבנה את הבניינים עד לשלב הגמר.
הנתבע הוסיף כי בשל התנהלות הקבלן חל עיכוב בלוח הזמנים נגרמו לו נזקים כספיים של כ-200,000 שקל. עוד הוא טען כי בתגובתו רק ביקש לתקן את הרושם המוטעה שיצר התובע.
הנתבע סיכם כי התובע בחובות גדולים ואינו "בעל מוניטין" ולכן הוא זכאי לכל היותר לפיצוי סמלי. כמו כן, מדובר בתגובה שרק מעטים נחשפו אליה, אם בכלל.
נוצות זרים
השופטת ניצה מימון שעשוע מבית משפט השלום בפתח תקווה קבעה כי הפוסט של הקבלן היה "פרסום מטעה" שיצר את הרושם שהוא זה שעומד מאחורי כל פרויקט הבנייה, בניגוד למציאות.
השופטת הבינה את כעסו של הנתבע אך ציינה כי תגובתו הייתה מוקצנת לצד השני. לדבריה, מהתגובה השתמע שהתובע לא היה מעורב בבניה כלל, אף שהקים את השלד, שלב מתקדם יחסית.
השופטת קבעה כי התגובה הציגה את הקבלן כשקרן וכ"מתהדר בנוצות זרים" ולכן היא מהווה לשון הרע.
השופטת הוסיפה כי אם הנתבע רצה להזהיר את הציבור ולתקן את הרושם המוטעה של הפוסט היה עליו לפרט בתגובתו, ולו בקצרה, את השתלשלות הדברים שהביאה להפסקת עבודתו של התובע בבניין.
עם זאת, השופטת כתבה כי מכיוון שהתגובה התייחסה לפרסום מטעה של התובע, הדבר מפחית באופן ניכר את גובה הפיצוי. בסופו של דבר לטובת הקבלן נפסקו 5,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 3,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכת דין איילה תל-פז עוסקת בדיני לשון הרע
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין