אחרי שנתיים וחצי של דיונים, החליט סגן נשיא בית המשפט לתעבורה בחיפה, השופט גיל קרזבום, כי הנהג לא אשם בתאונה שהביאה לפגיעה בגוף וברכוש. הסיבה העיקרית לזיכוי: מחדלים בבדיקותיו של בוחן התנועה.
הנהג הצעיר נקלע בפברואר 2013 לתאונה כשביצע פניית פרסה בצומת הרחובות בר יהודה ובעלי המלאכה בחיפה. נהג אופנוע שפגע בו מאחור נפצע באורח בינוני ורכב חונה ניזוק.
נהגים שזקוקים לייעוץ:
עורך דין תעבורה
כתב האישום שהוגש נגד הנהג ייחס לו שלוש עבירות תעבורה: התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה חמורה לגוף, נהיגה רשלנית ואי מתן זכות קדימה. נגד רוכב האופנוע, שנהג ללא רישיון, אגב, לא הוגש כתב אישום עד היום.
הנאשם, איש הייטק, נגרר בעקבות כתב האישום ללא פחות מ-16 דיונים בבית המשפט. באמצעות עו"ד אשר סוסן הוא כפר באחריות לתאונה וביקש לזכות אותו מכל אשמה.
הנאשם סיפר שחיפש מקום לעשות בו פרסה, וכשהגיע לצומת, עצר בהתאם לתמרור זכות קדימה, וגלש לאט לאט כדי לשפר את שדה הראייה. אחרי שווידא שהשטח פנוי, הוא החל לבצע את הפרסה, ולפתע, כשכבר היה עם הפנים לצד השני, הרגיש מכה חזקה מאחור.
הסניגור טען כי הממצאים מעידים על כך שהאופנוע נסע במהירות גבוהה מאוד, כך שהתאונה הייתה בלתי נמנעת.
מנגד טענה התביעה כי רוכב האופנוע נהג במהירות נמוכה יחסית, וכי הנאשם היה צריך לראות אותו, בהתחשב בשדה הראייה הפתוח.
"עף כמו סופרמן"
סגן הנשיא קרזבום קבע שהנאשם נהג בזהירות ובהתאם לתנאי הדרך וזיכה אותו מחמת הספק. השופט התייחס לכך שלא ניתן להסתמך בשום אופן על ממצאי בוחן התעבורה, בשל מחדלים שונים.
כך למשל, הבודק לא הצליח לנקוב במהירות המדויקת בה נסע האופנוע וטען בכלליות שהמהירות לא הייתה גבוהה. לעומתו, רוכב האופנוע העיד שנסע במהירות של 80-90 קמ"ש, ועד ראייה סיפר כי "האופנוע בא במהירות" ואז הוא ראה אותו "עף כמו סופרמן באוויר".
בנוסף ציין השופט שהבוחן אמד את שדה הראייה של הנאשם לפי מספר עמודי התאורה במקום לערוך מדידה מדויקת, והערכתו ניתנה ביחס לרכב פרטי ולא לאופנוע – כלי צר הרבה יותר.
מחדל משמעותי נוסף נמצא בכך שהבוחן לא עשה כל ניסוי כדי לבדוק נתון מהותי כמו הזמן שלקח לנאשם לבצע את פנייתה פרסה.
בסופו של דבר, ובהיעדר נתונים מדויקים, הגיע השופט לנתונים המסתמכים רבות על הערכותיו של המומחה מטעם ההגנה. כך, הוא העמיד את מהירות הנסיעה של האופנוע על כ-90-100 קמ"ש (עם נטייה לרף הגבוה), את שדה הראייה על 70 מטר (במקום על 100 מטר כמו שסבר הבוחן), ואת משך הפרסה על 3.5-4.4 שניות.
מנתונים אלה הסיק השופט כי הנאשם לא יכול היה להבחין באופנוע כשנכנס לצומת, כך שהתאונה הייתה בלתי נמנעת. משכך, נפסק כי התביעה לא הוכיחה את עובדות כתב האישום.
מעבר לכך שהנאשם זוכה, חשוב לציין כי ניתן היה לחסוך ממנו שנתיים של דיונים לו התביעה הייתה מוודאת שהבוחן עושה עבודתו נאמנה ומציג בפניה ממצאים מדויקים. חבל שבעקבות מחדל כזה, איש צעיר, נורמטיבי וחף פשע, נאלץ לעבור מסכת ייסורים ולהוציא כספים מיותרים לצורכי ניהול המשפט.
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין