לאחרונה, ולמשמע טענותיה החמורות של האישה על אלימות והטרדה, הסכים בית הדין הרבני בחיפה לכפות על הבעל להתגרש. עם זאת, הדיינים אישרו לבעל שלא לשלם לאשתו את דמי הכתובה, מאחר שבעבר היא ציינה כי היא מוכנה לוותר עליה תמורת הגט.
הצדדים, בני העדה האתיופית, נישאו ב-1994, ולהם שמונה ילדים.
באוגוסט 2010 הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בחיפה. הוא סיפר שהוכר כנכה על ידי הביטוח הלאומי, ומאז שחלה והפסיק לעבוד, אשתו מזלזלת בו ומזמינה לו משטרה לשווא. לדבריו, אשתו נעלמת מהבית עד שעות מאוחרות של הלילה, מזניחה את הילדים, ומאחר שהיא מאוסה בעיניו, הוא אינו יכול לחיות עמה. הוא ביקש מבית הדין לחייב אותה להתגרש, ולפטור אותו ממזונותיה וכתובתה.
לייעוץ בתחום
פנו ל - עורך דין משפחה
לדיון שנערך חודש לאחר מכן האישה לא הופיעה. כשנה לאחר מכן היא קיבלה, לבקשתה, צו הגנה מבית המשפט לענייני משפחה בחדרה, לאחר שטענה שבעלה נוקט כלפיה באלימות פיזית, מילולית וכלכלית, חוקר אותה על מעשיה ומאיים עליה.
הצו בוטל לאחר שהבעל התחייב שלא להטריד את האישה, והחל ביניהם מו"מ להסכם גירושין. אלא שכעבור שנה הבעל התחרט והחליט שהוא מעוניין בשלום בית. האישה – שהביעה נכונות להתגרש – הסכימה גם לוותר על כתובתה כדי לקבל גט לאלתר, אך לנוכח בקשת הבעל, תיק הגירושין נסגר.
משכך, ועל פי הצעת בית הדין, הגישה האישה בפברואר 2013 תביעת גירושין מטעמה. היא שבה על טענותיה והוסיפה כי בעלה חושד שיש לה קשרים עם אחרים, ואף כופה עצמו עליה בזמנים שאינה יכולה. לדעתה בעלה מבקש "שלום בית" רק כדי לא לשלם מזונות וכתובה.
הבעל הכחיש את הטענות.
הדיונים בין השניים נמשכו, בינתיים הבעל עזב את הבית וכשחזר האישה עזבה את הבית עם הילדים, לאחר שלדבריה המגורים לצידו היו בלתי נסבלים. גם ניסיון להגיע להסכמות באמצעות רב העֵדה האתיופית עלה בתוהו.
לקראת הכרעה בנושא, ביקשה האישה לכפות על הבעל גט, וציינה כי בפועל הם פרודים כבר חמש שנים והתנהגותו מאוסה עליה.
הבעל טען מנגד כי למרות הכל הוא מעוניין בשלום בית.
טרטור וצער
הדיינים, אב"ד הרב דניאל אדרי, הרב אייל יוסף והרב דוד בר-שלטון הסבירו כי בצל הטענות הקשות שמטילים הצדדים זה על זה, הם מתקשים לקבל את בקשת הבעל לשלום בית. טענות כה חמורות ומאידך בקשה לשלום בית מראה כי כוונתו העיקרית היא לטרטר את האישה, לצער אותה ולהרוויח הישגים כלכליים, סברו הדיינים.
הדיינים הסיקו כי שני הצדדים לא רוצים זה את זו, ומאחר שהם פרודים כחמש שנים "ודאי שעל בית הדין מוטלת האחריות להפרידם".
מעבר לכך הוסיפו הדיינים, טענותיה החמורות של האישה כלפי הבעל – שהוא אפילו לא טרח להכחיש – מספיקות לבדן כדי לחייב אותו בגט. ועל כן, יש להורות לצדדים להתגרש, ויפה שעה אחת קודם.
לגבי הכתובה, הדיינים הזכירו כי האישה ציינה שהיא תוותר עליה אם הבעל ייתן גט, ולכן – ואף על פי שהבעל עדיין לא נתן אותו בפועל – הם לא יחייבו אותו לשלם את הכתובה, אלא אם לא יופיע לסידור הגט. במצב כזה, הם ישקלו לשנות את ההחלטה בנושא.
- ב"כ התובע: עו"ד שקמה עצמון-גל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד נתן מלסה
* עורכת דין ליטל יעקובוביץ-דראי עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין