בפסק דין שהתפרסם לאחרונה קבעה המפקחת על המקרקעין בנתניה כי התקנת מצלמות הפוגעות בפרטיות השכנים ומתחקות אחר כל צעד ושעל שלהם 24/7 מפרה את חוק הגנת הפרטיות ואת זכויותיהם הקנייניות.
בתביעה שהגישו בני זוג המתגוררים בנתניה נגד שכניהם הם טענו כי השכנים התקינו מצלמות שצופות לעבר החצר שלהם וכניסת הבית, באופן המאפשר להם לעקוב אחרי כל תנועה שלהם, של ילדיהם ושל האורחים שלהם. לטענתם, זוהי חלק ממסכת הטרדות של הנתבעים שעמם הם מסוכסכים מזה מספר שנים. התובעים טענו כי הצבת המצלמות פוגעת בזכות הקניין שלהם ובפרטיותם וביקשו להורות על הסרת המצלמות – שלוש במספר.
הנתבעים טענו כי מנגד כי המצלמות הותקנו ברכושם הפרטי כשהפגיעה בתובעים מזערית, אם בכלל. הנתבעים הסבירו כי התקינו את המצלמות כדי להרתיע את התובעים מלהרעיש ולהציץ להם לתוך הבית, וכי שלושה מתוך ארבעת בעלי הדירות בבניין הסכימו להתקנתן, כולל התובע עצמו.
הגינות וסובלנות לא יזיקו
באביב 2016 המפקחת אסתי שחל מלשכת רישום המקרקעין בנתניה סיירה במקום כדי להתרשם במו עיניה מהמצב. על סמך רשמי הביקור, חומר הראיות והעדויות בתיק, היא החליטה לקבל את התביעה.
"הצבתן של מצלמות הפכה לאחרונה לתופעה נפוצה", כתבה המפקחת בפסק הדין. "מצלמות מותקנות כיום כמעט בכל מקום, במקומות ציבוריים ובמקומות פרטיים. תופעה זו מעוררת סוגיות כבדות משקל של זכויות יסוד שעניינן הגנה על הקניין מחד והגנה על הפרטיות מנגד. לעיתים, זכויות אלה מתנגשות זו בזו, ויש צורך למצוא את נקודת האיזון המדויקת ביניהן".
נקודת האיזון הנכונה במקרה הזה היא להורות על הסרת המצלמות. המפקחת קבעה כי המצלמות הותקנו על קירות חיצוניים שנחשבים לרכוש משותף והן צופות אל עבר חצרם הייחודית של התובעים.
מאחר שהרכוש המשותף שייך לכל בעלי הדירות, אי אפשר לפגוע בו אלא אם מדובר בשימוש סביר שאינו מפריע לאף אחד. הצבת מצלמות המתחקות אחר תנועותיהם של התובעים ומעשיהם בכל רגע נתון, אינה מהווה שימוש סביר.
"ברי כי בעל דירה בבית משותף זכאי להתהלך בתחומי הבית המשותף בין בדירתו ובין ברכוש המשותף מבלי שתיפגע זכותו לפרטיות, ומבלי שירגישה ששלוות חייו או חירותו מאוימים ע"י בעל דירה אחר בבית", פסקה המפקחת.
המפקחת הוסיפה כי גם אם חלק מהדיירים הסכימו למצלמות, עניין שלא הוכח, לנוכח העובדה שהן פוגעות אך ורק בתובעים – היה צריך לקבל את הסכמתם. בהקשר זה המפקחת דחתה את הטענה כאילו התובע הסכים להצבת המצלמות כפי שהן כעת, וקיבלה את טענת התובע שסבר שמדובר במצלמות אבטחה הצופות לבית הנתבעים. בנוסף המפקחת דחתה את הטענה לפיה המצלמות לא משנות מדבר משום שממילא אנשים יכולים לצפות בנעשה בחצרם החזיתית של התובעים. עניין זה, היא קבעה, אינו מכשיר את הנתבעים להוסיף אפשרות צפייה ומעקב באמצעים טכנולוגיים.
משמע הדברים הוא כי הנתבעים פגעו בזכויות הקניין של התובעים ואף הפרו את חוק הגנת הפרטיות, ועל כן עליהם להסיר את המצלמות ולשלם לתובעים 5,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
לפני סיום המפקחת התייחסה לסכסוך השכנים ארוך השנים וציינה כי כדי שבית משותף יוכל להתנהל בצורה תקינה, כדאי שהדיירים ינהגו האחד כלפי השני "בסובלנות, הגינות ובתום לב".
לקריאת פסק הדין המלא של המפקחת שחל לחצו כאן
- ב"כ התובעים: עו"ד ראאד אבו מוך
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דוד מימון
עו"ד יוסף אפטרגוט
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.