חיים בדירה מפוצלת? שוכרי דירות בתל אביב נדהמו לגלות שביום בהיר אחד נותקה אספקת החשמל לדירותיהם. מסתבר, שהחוק מסמיך את הוועדה לתכנון ובנייה לנתק תשתיות אם מתעורר חשד לפיצול לא חוקי בדירה.
כחלק ממלחמתה בפיצולי הדירות הלא חוקיים ההולכים ומתרבים בעיר, הורתה הוועדה לתכנון ובנייה בתל אביב לחברת החשמל לנתק את זרם החשמל למספר דירות, שגילתה שפוצלו שלא כדין, בבניין הממוקם בסמוך לשכונת כרם התימנים. במרץ 2013 הזרם נותק והשוכרים נותרו ללא חשמל.
לכתבות נוספות בנושא:
כשבועיים לאחר מכן הגיש בעל הדירות – המתגורר בצרפת - עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. בעתירה, שהוגשה נגד הוועדה וחברת החשמל, הוא דרש לבטל את ההחלטה הלא סבירה וביקש שבינתיים יוחזר החשמל לדירות בכדי שלאפשר לדיירים לנהל אורח חיים תקין.
ביהמ"ש נענה לבקשה זמנית והורה על עריכת בדיקה בנכס. הבדיקה העלתה שהדירות אכן חולקו בניגוד להיתר הבניה.
העותר הכחיש שפיצל את הדירות וטען שההיתר לא מגביל את מספר יחידות הדיור בקומה. עוד הלין העותר על התנהלות הוועדה, שלטענתו, לא התריעה בפניו לפני הניתוק ונקטה בסעד הקיצוני מבלי לוודא את חוקיותו. לטענתו, הוועדה מוסמכת לנתק חשמל בדירות חדשות ולא בדירות ישנות שאוכלסו כבר לפני 70 שנה.
הוועדה, שביקשה להחזיר את צו הניתוק, טענה שגילתה על הפיצול הלא חוקי בביקור שערכה בנכס בעקבות תלונות דיירים.
לדבריה, ההיתר אמנם לא הגביל את מספר הדירות מילולית, אולם התשריט מראה בבירור שבכל קומה אמורות להיות שתי דירות בלבד. בפועל, אחת הדירות של העותר פוצלה לארבע יחידות ואילו השנייה לשתיים (כך שבקומה יש שלוש דירות).
לדבריה, מרגע שהחליטה לערוך את הביקור היא פעלה כדי ליידע את מיופה כוחו של העותר בארץ באמצעות הטלפון ובשליחת הודעות והתראות אך לא נענתה.
הוועדה הדגישה שהחוק מסמיך אותה לנתק תשתיות כשמתעורר חשד לבנייה לא חוקית וטענה שבמקרה זה, לא הייתה לה דרך אחרת לפעול נגד העותר כיוון שהוא תושב חוץ ולא ניתן לנהל נגדו הליכים פליליים על עבירות בנייה.
מספיק חשד
השופטת שרה דותן קבעה שאת היתר הבנייה יש לקרוא יחד עם התשריט המצורף לו. יתרה מזו, גם אם מסתמכים על ההיתר – רואים שהוא מגביל את מספר המטבחים והאמבטיות בקומה לשניים, ובפועל יש הרבה יותר. משכך, מצב הדירות הנוכחי אינו חוקי.
השופטת הוסיפה ופסקה שלמרות שזהו צעד קיצוני, הוועדה מוסמכת לנתק תשתיות כשמתעורר חשד לפיצול לא חוקי וההוראה לא מבחינה בין דירות חדשות לישנות.
במקרה זה הוועדה גם הוכיחה שאת השימוש בסמכותה הרחבה נאלצה לעשות כיוון שלא הייתה לה ברירה אחרת: העותר לא נענה למכתביה ולהודעותיה (שהוכיחה באסמכתאות שאכן שלחה אותם), ומאחר שהעותר תושב חוץ, גם לא הייתה לה דרך אחרת לאכוף את החוק, כמו למשל, באמצעות נקיטת הליך פלילי.
משכך, העתירה נדחתה. עם זאת, על מנת לאפשר לעותר להחזיר את המצב לקדמותו, עיכבה השופטת את צו הניתוק למשך שלושה חודשים. העותר חויב לשלם לוועדה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל וכך גם לחברת החשמל, שהעתירה נגדה נמחקה.
לפני סיום חשוב להבהיר שמדובר בסעד קיצוני שהרשות משתמשת בו לעיתים רחוקות בלבד. במקרים הרגילים מוגש כתב אישום נגד הבעלים ומתנהל הליך משפטי.
* עו"ד קרן כהן – בלחרסקי שותפה במשרד עורכי הדין תיק, גלעד, קינן העוסק בדיני מקרקעין, תמ"א 38 ופינוי בינוי.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין