האב פנה לבית המשפט למשפחה בבקשה לקבל משמורת על בנו, בטענה שהתנהלות האם גורמת לו לבעיות חברתיות ולימודיות. בית המשפט התרשם שהאב מסוגל לספק לקטין מסגרת יציבה יותר, וקיבל את התביעה.
ההורים נפרדו לפני כשבע שנים בעקבות משבר בחיי הנישואים, והאם הגישה תביעה לקבלת משמורת על בנם המשותף, אז כבן 7. האב אמנם הגיש תביעה נגדית, אך האם זכתה במשמורת. לפני כשנתיים, נישאה האם בשנית לאדם המתגורר בקנדה, וביקשה להגר לשם עם בנה.
לייעוץ בענייני משפחה:
פנו ל-עורך דין דיני משפחה
האב התנגד נחרצות, והגיש באמצעות עורכת הדין ציפי פיק תביעת משמורת נוספת לבית המשפט למשפחה באשדוד.
לטענתו, מתסקיר רשויות הרווחה עולה כי בנו סובל מבעיות חברתיות ולימודיות, ובתור אדם יציב ומאורגן יותר מהאם, יש ביכולתו לסייע לו.
לדבריו, שעות העבודה שלו נוחות ויאפשרו לו להקדיש לבנו זמן רב, בניגוד לאמו, ששעות עבודתה דורשות ממנה לעזוב את הבית עוד לפני שהקטין מתעורר, כך שלמעשה הוריה המבוגרים הם אלו שמגדלים את הקטין.
האב אף טען שהאם נוהגת לעבור דירות ולטלטל את הילד, ואף פוגעת בקיום הסדרי הראייה בינו לבין בנו. בנוסף הוא התלונן על כך שהיא מבקשת לרשום אותו לישיבה תיכונית עם דרישות לימודיות גבוהות, שבמצבו של הילד נכון להיום, עלולות לגרום לו תסכול רב.
בינתיים, מחקה האם את תביעתה להגר עם הקטין. במענה לתביעת המשמורת החדשה טענה האם, באמצעות עורכת דין ליהיא כהן-דמבינסקי, שהיא זו שדואגת לכלל צרכי הקטין, ללא עזרת האב.
לדבריה, למרות העובדה שהאב הגדיל את היקף זמני השהות שלו עם הקטין, לא חל כל שיפור במצבו החברתי, ואילו הישגיו הלימודיים, שממילא אינם מזהירים, ירדו עוד יותר.
נציגי שירותי הרווחה תמכו בהעברת המשמורת להם. לדבריהם, מדובר על קטין ילדותי לגילו ובעל דימוי עצמי נמוך, הזקוק לעזרה ולתמיכה רבה. לדבריהם, האם אמנם מביעה אהבה ודאגה רבה כלפי בנה, אך מתקשה לעיתים לראות את צרכיו בנפרד מצרכיה, ואינה מספקת לו תנאים מתאימים להתפתחות.
לעומת זאת, אביו של הקטין הוא אדם שקול ומאורגן, שמסוגל להעניק לו מסגרת חיים יציבה יותר.
להקשיב ולחבק
השופטת ענת אלפסי התרשמה כי מעברי המגורים התכופים של האם גרמו לקטין תחושה של חוסר בטחון. אל מול חוסר היציבות הזה ישנו האב – שחי בדירה המותאמת לקטין, ובה יש לו חדר משלו, המצויד בכל חפציו, לרבות מחשב ופינת לימוד.
"בחינת מצבו הרגשי, החברתי והלימודי של הקטין, מובילים למסקנה כי נדרשת לו מסגרת יציבה, ובה סדר יום ברור, נוכחות משמעותית של הורה יציב המסוגל גם להקשיב ולחבק וגם להציב גבולות, לסייע לקטין חברתית ולימודית, ובכך להעלותו על דרך המלך", כתבה השופטת.
השופטת הסבירה כי לקטין בעיות התפתחויות שלא עושות רושם של התקדמות כל עוד הוא נמצא עם אמו, ומכאן שטובתו מחייבת לאפשר לאב להיות עמו יותר. המסקנה הסופית של השופטת היא, אם כך, שהקטין ישהה במרבית ימות השבוע בבית אביו, ופחות עם אמו.
בנוסף, ולנוכח הקשיים הלימודיים של הילד, השופטת הורתה לאב לבדוק את כל האפשרויות הלימודיות העומדות בפני הקטין, מלבד אותה ישיבה, ולהתייעץ עמו בנוגע לכך.
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין