שתי הבנות שסבלו שנים של השפלה, אימה וסבל, יקבלו פיצויים בסך מיליון שקל במסגרת תביעה "נגררת" שהגישו לאחר שאביהן החורג הורשע בכך שהתעלל בהן מינית ונפשית. עוד נקבע בפסק הדין כי ניתן להסתמך על תסקיר נפגע כראייה לנזק.
במשך שנים האיש אנס והתעלל באשתו ובנותיו – שלוש בנות שלו ושתיים מנישואיה הקודמים של אשתו. בשנת 2003 הוגש נגדו כתב אישום. ביהמ"ש המחוזי גזר עליו 18 שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי ופיצויים עבור טיפולים פסיכולוגיים.
לייעוץ בתביעות נזיקין:
עו"ד דיני נזיקין
בשנת 2007 הגישו שתי הנשים תביעה בביהמ"ש המחוזי בחיפה, בהליך שנקרא "תביעה נגררת להרשעה בפלילים", המאפשר להגיש תביעה לפיצויים מבלי להוכיח שוב את אחריות הפוגע למעשיו, שכבר הוכחה בהליך הפלילי.
השתיים לא הגישו ראיות מלבד הכרעת הדין, גזר הדין ותסקיר נפגע שנערך עליהן. המחוזי קבע כי מאחר שלא צורפו חוות-דעת רפואיות ולא נמסרו מספיק נתונים, לא ניתן לפסוק להן פיצוי בעד "נזק מיוחד" כמו נכות נפשית או אובדן כושר השתכרות. עם זאת, נקבע שניתן להסתפק בממצאים ובמסקנות שבהכרעת הדין כדי לפסוק להן פיצויים על הכאב והסבל שנגרמו להן.
בסופו של ההליך בית המשפט המחוזי פסק לכל אחת מהן פיצוי בסך 500,000 שקל וחייב את האב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 100,000 שקל.
האב בתגובה הגיש ערעור לביהמ"ש העליון בו טען, בין היתר, כי לא היה מקום לפצות את השתיים בין כאב וסבל ללא חוות דעת מומחה.
המשיבות טענו שהראיות שנשמעו בהליך הפלילי שבו הורשע אביהן, מספיקות על מנת לחייבו בפיצויים.
בנוסף, הן טענו כי בית המשפט המחוזי היה צריך לראות בתסקיר הנפגע שערכו להן תחליף לחוות דעת מומחה.
לפני כשלוש שנים, באמצע הדיונים בערעור, האיש נפטר, אך ההליך נמשך.
לא תביעה רגילה
השופט חנן מלצר דחה את הערעור וקבע שניתן לבסס הפיצוי על סמך הממצאים והמסקנות שבהכרעת הדין. השופט העיר כי תביעה נגררת של קורבנות עבירת מין אינה תביעה רגילה ושגרתית.
לעמדתו, גם בשל עצם הקושי הטמון בהגשת תביעה שכזאת, יש לאפשר לקורבנות של עבירות מין "לעשות שימוש בכלים הראייתיים שהמחוקק העמיד לרשותן, כדי לתבוע את נזקיהן ממי שהורשע בדין בפגיעה בהן".
"אין צורך בחוות דעת רפואית כדי להבין מה רב היה סבלה של המשיבה עת היא נאלצה להעביר את חייה בדרך שכפה עליה המערער ומה חמורה היתה השפעתם הרעה של מעשיו על נפשה", כתב השופט.
המשיבות סבלו שנים של השפלה, אימה וסבל שאין להם מזור, ובהכרעת הדין יש מספיק ממצאים ומסקנות כדי לקבוע שאכן נגרמו להן כאב, סבל, עלבון, השפלה ועוגמת-נפש כתוצאה ממעשיו של המערער.
מעבר לכך, השופט מלצר הוסיף כי אמנם תסקיר נפגע עבירה מוגש בהליך פלילי ואינו נחשב "חוות דעת רפואית" אך בכל זאת יש לו משמעות גם בגדרי ההליך האזרחי. לעמדתו, בית המשפט היה רשאי להסתמך גם על תסקיר הנפגע, שנערך על ידי אנשי מקצוע, כראייה לקיומו של נזק כללי שנגרם למשיבות כתוצאה ממעשיו הנפשעים של המערער.
המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין ציין כי הוא מוכן לראות בתסקיר מעין "עדות מומחה", אלא שמי שערך את התסקיר לא נחקר בהליך האזרחי והדבר עלול לפגוע בזכויותיו של הנתבע. מאחר שלא נדרשו הכרעות ברורות בשאלות אלה, השופטים לא קבעו מסמרות בעניין.
השופט סלים ג'ובראן הצטרף לפסק הדין.
* עו"ד אלה ישראלוב-פילוסוף עוסקת בדיני נזיקין וביטוח
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין