עסקה לא חוקית למכירת משק בוטלה בהסכמה – הרוכש תבע פיצויים

לטענת הקונה המוכר הפר את זכרון הדברים ברגע האחרון. המוכר סיפר כי חזר בו מהעסקה משום שהתובע ביקש להונות את רשויות המס. ביהמ"ש קבע שאי אפשר לתבוע פיצויים על הפרת חוזה לא חוקי

בית משפט השלום בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה כספית שהגיש אדם שהתעניין בעברו ברכישת משק חקלאי, נגד מוכר המשק. התובע טען שכבר חתם עם המוכר על זיכרון דברים לרכישת המשק, אלא שאז העסקה התמסמסה. בבית המשפט התברר כי הרקע לביטול העסקה היה ניסיון לרמות את רשויות המס – כשכל אחד מהצדדים ייחס את הניסיון הזה לצד השני. השופטת נעם חת מקוב קבעה שבכל מקרה מדובר בזיכרון דברים בלתי חוקי שלא ניתן לתבוע פיצויים בגין הפרתו.

המוכר, שנפטר במהלך המשפט, היה בעל זכויות במשק שבמושב בית הגדי, במעמד בר רשות. בינואר 2020 הוא חתם על זיכרון דברים למכירת המשק לתובע תמורת 2,700,000 שקל. בהמשך שילם הקונה מקדמה על הסכום, אך זו הושבה לו לאחר מספר ימים תוך שהמנוח הבהיר לקונה שאין בכוונתו להוציא את העסקה לפועל. מכאן התביעה שהוגשה לבית המשפט כחודש לאחר מכן.

בתביעה שהגיש הקונה הוא טען כי חזרתו של המנוח מההסכמות בזכרון הדברים מהווה הפרת הסכם, ומזכה אותו בפיצוי מוסכם בסך 200,000 שקל. לאחר פטירת המוכר הוא ביקש לקבל את הפיצויים מיורשותיו.

לעומתו טען המנוח כי סירב להמשיך עם העסקה בגלל ניסיונם של התובע והמתווך להחתים אותו על הסכם בלתי חוקי, בניסיון להונות את רשויות המס. לטענתו, בפועל הוסכם על תמורת מכירה של 3,200,000 שקל אך התובע ביקש לשלם חצי מיליון שקל במזומן מבלי לציין זאת בחוזה, כדי להתחמק מחיוב במס.

המוכר הוסיף כי הוא אדם שומר חוק, וכשגילה על ניסיון ההונאה סירב לחתום על החוזה והשיב לתובע את המקדמה ששילם. לשיטתו מדובר בהסכם בלתי חוקי וככזה הוא נעדר תוקף, כך שאין באפשרות התובע לקבל מכוחו פיצויים.

גרסה מתפתחת

בתגובה לטענות שהעלה המוכר טען התובע בדיון המוקדם שלא היו דברים מעולם, וכי בפועל סיכם עם המנוח על המחיר המופיע בזיכרון הדברים, 2.7 מיליון שקל. ואולם לאחר שההגנה הציגה הקלטות שמוכיחות כי בשיחות ביניהם דובר על מחיר גבוה יותר – שינה התובע את גרסתו.

כך, בדיון שנערך בדצמבר 2021 הקונה הודה שסוכם על תשלום "בשחור" של חלק מהסכום, אלא שלטענתו היוזמה לעריכת זיכרון הדברים הפיקטיבי לא הייתה שלו, אלא של המוכר.

אבל השופטת חת מקוב קבעה שאי אפשר לקבל את גרסת הקונה, וזאת משני טעמים עיקריים.

האחד, הקלטות השיחות העלו בבירור שהמוכר הבהיר באופן חד משמעי לקונה ולמתווך שהוא עומד על כך שבהסכם יירשם מלוא הסכום עליו הסכימו הצדדים, גם אם הדבר יגרום לו לשלם יותר מס.

השני, הקונה שינה גירסה והודה שהסכום לא משקף את האמת רק כשנחשף להקלטות שסתרו את טענותיו. "במצב זה", כתבה השופטת, "הגרסה המתפתחת של התובע, לפיה בזיכרון הדברים נרשם סכום פיקטיבי אולם היה זה לדרישת המנוח, נטולת מהימנות והיא נדחית".

כך או כך, מסקנת השופטת הייתה שזיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים איננו חוקי שכן הוא לא משקף את סכום המכר האמיתי במטרה לרמות את רשויות המס, ולכן ממילא לא ניתן לתבוע פיצויים מכוחו.

בשולי הדברים היא ציינה שהתובע קיבל לידיו את החזר המקדמה ובכך גילה דעתו שהוא מסכים לביטול ההסכם, ואי אפשר לתבוע פיצויים על הסכם שבוטל בהסכמה.

התובע חויב לשלם ליורשות המוכר הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 18,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד חניאל שמואל
• ב"כ הנתבעות: עו"ד דניאל ישראלי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין