הסכם זה הסכם: רוכש שלא התקבל למושב יפצה את המוכרים

הקונה לא שילם את מלוא התמורה על הבית משום שוועדת הקבלה למושב לא התכנסה. הסכם המכר בוטל והוא חויב בתשלום הפיצוי המוסכם

בית משפט השלום בבאר שבע חייב לאחרונה אדם שהתכוון לרכוש בית במושב בצפון הנגב לשלם למוכרים את הפיצוי המוסכם בחוזה שלא יצא אל הפועל. הקונה טען שלא שילם את מלוא התמורה על הבית כיוון שוועדת הקבלה למושב לא התכנסה, וללא קבלתו למושב לא ניתן להשלים את העסקה. השופטת נעם חת מקוב קבעה כי הנתבע התחייב לשלם את מלוא התמורה ללא קשר לשאלת קבלתו למושב.

בעלי הנכס הם בני זוג לשעבר. במסגרת הגירושים ביניהם ניתן ב-2017 צו פירוק שיתוף בדרך של מכירת הבית באמצעות כונסי נכסים.

כשנה לאחר מכן נמצא קונה ונחתם הסכם למכירת הבית תמורת 1,350,000 שקלים. נקבע כי הסכום ישולם במספר תשלומים, שהאחרון בהם אמור היה להתבצע בנובמבר 2018.

עוד נקבע בהסכם כי העסקה תלויה בכך שהקונה יעבור בהצלחה את ועדת הקבלה למושב וכי הוא מצהיר שלא ידועה לו שום מניעה שעלולה לסכל או לעכב את קבלתו.

באותה שנה שילם הנתבע סכום של 380,500 שקל מהתמורה, אך אז הפסיק לשלם. כעבור 7 חודשים שבהם לא שילם, הוא פנה אל כונס הנכסים והודיע כי ועדת הקבלה במושב לא מתפקדת והיא לא התכנסה. לכן לא היה באפשרותו לקיים את התנאי המתלה בהסכם, כלומר להתקבל למושב, ולשלם את יתרת התמורה.

כדי לנסות לקיים את ההסכם בכל זאת, חתמו הנתבע והכונסים על נספח להסכם בו נקבע שעל הנתבע לשלם תוך חודשיים את מלוא התמורה על הנכס בתוספת של 70,000 שקלים, וזאת ללא כל תנאי. לאחר שעבר המועד והנתבע לא שילם, בינואר 2020 חתמו על נספח נוסף, בו נקבע שהנתבע ישלם את היתרה בתוך חודש.

אלא שגם זה לא עזר. משהנתבע לא שילם את היתרה שלחו לו כונסי הנכסים הודעה על ביטול ההסכם, והמוכרים הגישו נגדו תביעה ודרשו לחייב אותו בפיצוי המוסכם שנקבע בחוזה בשל הפרתו, בסך 130,000 שקל.

הנתבע טען מנגד כי ההסכם היה מותנה בכך שיתקבל כחבר מושב, ומאחר שזה לא קרה, שלא באשמתו, ההסכם בטל ואין לראות בו כמי שהפר אותו. לטענתו, הוא נאלץ לחתום על הנספחים כדי שהשקעותיו בהכשרת הבית לא ירדו לטמיון.

על כך השיבו התובעים כי הנתבע לא עשה את כל הדרוש כדי שפנייתו תטופל על ידי הוועדה, ובכל מקרה, בנספחים להסכם נקבע במפורש שעליו לשלם את התמורה ללא תנאים.

הפר את ההסכמה

השופטת חת מקוב קיבלה אומנם את טענת הנתבע כי אינו אחראי לאי קיום התנאי בהסכם, מכיוון שהוועדה של המושב באמת לא הייתה זמינה. היא אף ציינה כי אם הנתבע היה מודיע לתובעים בזמן על ביטול החוזה, הוא כנראה לא היה מחויב בפיצוי.

אלא שהוא לא עשה זאת והצדדים העדיפו להמשיך לנסות לקיים את ההסכם, ובנספחים שעליהם חתמו הוסכם כי התובע יעביר את יתרת התשלום ללא קשר לקבלתו כחבר מושב.

השופטת הוסיפה כי אפילו שבפועל לא ניתן היה להשלים את העסקה ולהעביר את הזכויות בנכס בלי אישור הוועדה, הצדדים היו חופשיים להסכים על מועדי התשלום בלי קשר לכך. משהנתבע הפר את ההסכמה בעניין זה, הרי שהוא הפר את ההסכם על כל המשתמע מכך.

הנתבע חויב בתשלום הפיצוי המוסכם בסך 130,500 שקל בתוספת 16,000 שכ"ט עו"ד והוצאות.

• ב"כ התובעים: עו"ד אלי חביב ועו"ד איתני אהרוני
• ב"כ הנתבע: עו"ד הלנה דניאלי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין