הסדרי השהות מתבררים בביהמ"ש. האם לביה"ד סמכות לדון במשמורת?

ערעור של אב על החלטה השוללת את סמכות בית הדין לדון בתביעת משמורת נדחה באחרונה בבית הדין הרבני הגדול מאחר שהליכים בעניין הסדרי השהות מתנהלים בבית המשפט.

מזה כ-16 שנה מתנהלים בין בני הזוג הליכים בבית הדין הרבני בענייני המשמורת והסדרי השהות של בנותיהן.

ב-2007 התגרשו הצדדים ועל אף שבתפקוד ההורי של שניהם התגלו בעיות רבות, נקבע בהסכם הגירושין שהבנות יהיו במשמורת האם והסדרי השהות עם האב יערכו בתיאום ביניהם.

זמן קצר לאחר מכן, ובעקבות חוסר תפקוד של האם, הילדות הוכרזו כ"קטינות נזקקות" והועברו למשמורת האב בהחלטת בית המשפט למשפחה. מאז ובמשך שנים לא התקיימו מפגשים מסודרים בינן לבין האם.

לפני כשנתיים הגישה האם תביעה לבית המשפט למשפחה לקביעת הסדרי שהות בינה לבין בנותיה. האב הופיע לדיונים מבלי להעלות טענה כנגד הסמכות. בית המשפט קבע הסדרי שהות זמניים וההחלטה הביאה ליצירת קשר מחודש בין האם לבנותיה.

לאחר אחד ממפגשי השהות, סירבו הבנות לחזור לבית האב והועברו בפועל למשמורת אמן. כנגד האב הוגשה תלונה במשטרה עקב טענות קשות שהעלו כלפיו הבנות.

בחודש אוגוסט בשנה שעברה הגישה האם תביעה למשמורת בבית המשפט. בתגובה האב הגיש תביעה לבית הדין הרבני האזורי וביקש ממנו לקבוע כי הסמכות הבלעדית לדון בענייני המשמורת של הקטינות היא של בית הדין. בקשתו נדחתה והוא ערער על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול.

לטענתו, מאחר שהדיון בענייני המשמורת והשהות לפני הגירושים נערך בבית הדין הוא "קנה" סמכות בלעדית לדון בעניינים אלה. כמו כן, מאחר שהוא לא הביע את הסכמתו המפורשת לסמכות בית המשפט בדיונים שהתנהלו בעניין הסדרי השהות, סמכות בית הדין הרבני לא פקעה.

עוד טען האב כי אף אם ניתנה הסכמה משתמעת לסמכות בית המשפט בענייני הסדרי השהות, הוא התנגד לדיון בענייני המשמורת כבר בהזדמנות הראשונה ולכן לפחות בעניין זה על ההליכים להתנהל בבית הדין.

"מבט רחב"

הרב שלמה שפירא כתב כי אמנם לפי כלל ה"סמכות הנמשכת" ראוי היה שבית הדין יוסיף ויעסוק בענייני המשמורת והסדרי השהות בין הצדדים.

ואולם, לאחר שהאב הסכים באופן משתמע להתדיין בפני בית המשפט למשפחה בענייני הסדרי השהות, ולא העלה שם טענה של חוסר סמכות, הסכמתו זו "הפקיעה" את סמכותו של בית הדין שכן "לא יעלה על הדעת ששתי ערכאות ידונו במקביל באותו נושא".

עוד כתב הדיין כי תביעת משמורת ותביעת הסדרי שהות היא למעשה "תביעה אחת בעלת שתי פנים" שלא ניתן לפצל אותה.

בהקשר זה הדגיש הדיין כי בבסיס החלטות בעניין המשמורת והסדרי השהות עומדת טובת הילד ואין להפריד ביניהן שכן רק "מבט רחב" של הערכאה השיפוטית על שני הנושאים יחדיו יוביל לקבלת ההחלטה המיטבית עבורו.

בסיכומו של דבר דחה הדיין את הערעור והנחה את האב להגיש את עתירתו למשמורת והסדרי שהות לבית המשפט "על מנת שיוכל לממש חובתו וזכותו לקשר עם בנותיו".

הרבנים אליעזר איגרא ואהרן כץ הצטרפו לפסק הדין.

• ב"כ המערער: עו"ד מירב יהושע
• ב"כ המשיבה: עו"ד זהבה סנדרס

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין