אוהד מכבי חיפה נפגע מרימון עשן שהכניס אחד מאוהדי הקבוצה למשחק מוקדמות ליגת האלופות ב-2004. תביעה נזיקית שהגיש נגד מספר גורמים הוכרעה לפני שבוע. נקבע שהמשטרה – שלא נערכה כראוי – היא האחראית הבלעדית.
לפני כ-13 שנה אירחה מכבי חיפה את קבוצת רוזנבורג הנורבגית באצטדיון רמת-גן למשחק מוקדמות ליגת האלופות. זמן קצר לאחר תחילת המשחק, התפוצץ רימון עשן ליד אחד מאוהדי הקבוצה, והוא הובהל לבית החולים "מאיר" בכפר סבא עקב שאיפת עשן.
בשנת 2007 הגיש הנפגע, כיום בן 34, תביעה נגד עיריית רמת גן (בעלת האצטדיון), משטרת ישראל, שאבטחה את האירוע, ומכבי חיפה, שרכשה את זכות השימוש באצטדיון ומכרה כרטיסים למשחק.
התובע טען כי הנתבעות אחראיות להחרפה המשמעותית במחלת האסתמה ממנה הוא סובל ולכך שהוא בעל 40% נכות, מה שמקשה עליו להתפתח מקצועית וכלכלית.
התובע טען כי רשלנות הנתבעות התבטאה בכך שלא אבטחו את המקום כמו שצריך, מה שהביא לכך שהאוהד הצליח להבריח לתוך האצטדיון רימון עשן מסוכן.
הנתבעות טענו מנגד שאינן אחראיות לתאונה. עיריית רמת גן, למשל, הציגה הסכם לפיו התאחדות הכדורגל היא זו שאחראית לתחזוקת האצטדיון ולנזקי צד שלישי. המשטרה טענה כי לא היה בידיה מידע מודיעני שהצריך נקיטת אמצעי בטיחות מעבר לאלה שננקטו. בתוך כך היא טענה כי לא ניתן לצפות ממנה לערוך בדיקות פרטניות ומקיפות לכל אוהד ואוהד.
מכבי חיפה טענה כי תפקידה הסתכם בתשלום השכר למשטרה ולמאבטחים במקום, והדגישה כי ערכה בקרב אוהדיה פעילות הסברה רחבה למניעת אלימות.
היערכות לקויה
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר החליטה השופטת מלכה ספינזי שניאור להסיר את האחריות מהעירייה על סמך ההסכם עם ההתאחדות, ומקבוצת מכבי חיפה, שלדבריה הוכיחה כי "פעלה במרץ וכפי שקבוצת כדורגל סבירה בנסיבות הייתה צריכה לפעול, כדי למגר את האלימות מקרב אוהדיה".
למעשה, השופטת הגיעה למסקנה שהאחראית היחידה לנזקי התובע היא המשטרה. השופטת הסתמכה על עדותו של התובע, לפיה אוהדים שנכנסו עמו ליציע לא נבדקו בקפידה, שנתמכה ביומן האירוע מטעם המשטרה עצמה, בו נכתב באופן מפורש על לחץ הקהל, נסיונות של החדרת אמצעי לחימה וחוסר בכוח אדם בכניסה לשער הספציפי ממנו נכנס התובע.
"לא מן הנמנע כי השילוב בין השניים הוא שגרם לכך שהבדיקות שנערכו לקהל היו כטענת התובע, קצרות מאד ושטחיות מאוד", כתבה השופטת. "לטעמי, לו הייתה המשטרה מציבה כוחות שיטור ואבטחה גדולים יותר בשערים מיד עם קבלת הדיווח אודות הלחץ והעדר כח אדם בשערים אלה, יכול להיות שניתן היה לבצע בדיקות גופניות רציניות ומקיפות לקהל".
לפני סיום השופטת הבהירה שאין להטיל כל אשמה על התובע – צופה תמים ש"היה במקום הנכון בזמן הלא נכון". אולם באשר לנזקיו, השופטת קבעה כי הוא לא זכאי לפיצוי על הפסדי שכר כיוון שלא הוכיח שהאירוע החריף את מחלתו או פגע בפרנסתו.
לפיכך, היא פסקה שהוא זכאי לפיצוי רק עבור כאב וסבל והורתה למשטרה לשלם לו 43,500 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ירון סרור
- ב"כ העירייה: עו"ד גיל עטר
- ב"כ מכבי חיפה: עו"ד ניר רפפורט
- ב"כ המדינה: עו"ד ניר גנצ'רסקי
עו"ד בועז מאירי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין