אישה ערבה לכך שבעלה ישלם עבור מניות שרכש בחברה מסוימת. לימים המוכר פתח נגד השניים תיק הוצל"פ כי הבעל לא עמד בתשלום. בית משפט השלום חייב את האישה לשלם את החוב, אך ההחלטה השתנתה במחוזי לפני מספר ימים.
שותף שמכר מניות בחברה שהפעילה אולם אירועים יוקרתי בהרצליה פיתוח, פתח תיק הוצאה לפועל נגד השותף שרכש ממנו את המניות, לאחר שלא עמד בתשלומים.
השותף טען כי מכר את המניות לחייב בשנת 2011 תמורת 1.25 מיליון שקל. הוא קיבל ממנו 280 אלף שקל בהמחאות שנפרעו, אולם המחאות נוספות שניתנו לו – בסכום כולל של 970 אלף שקל – חוללו על ידי הבנק.
בהוצאה לפועל הוא הפקיד שטר חוב שנחתם לטובתו על ידי החייב ואשתו ששימשה כערבה לחוב. על כן, תיק ההוצאה לפועל נפתח גם נגדה.
בתגובה לפתיחת התיק הגישו החייב ואשתו התנגדות למימוש השטר והעניין הועבר לדיון בבית משפט השלום. השניים – שהפכו להיות הנתבעים – טענו כי הסיכום היה שבתחילה יועברו לתובע 300 אלף שקל בלבד, ואילו היתרה הותנתה בכך שהחברה תכניס כסף.
טענה נוספת הייתה בנוגע לחלקה של האישה בעסק. הנתבעים טענו כי חתימת האישה על שטר החוב אינה תקפה בין היתר, משום שהעסקה שונתה. לפי העסקה המקורית, המניות היו אמורות לעבור ישירות לחייב אולם בסופו של דבר הן הועברו לחברה ולא אליו. הטענה הייתה למעשה כי האישה ערבה לחוב של בעלה בלבד ולא לחוב של החברה.
אך בית המשפט לא קיבל את הטענות הללו ובשנת 2014 הורה להמשיך לנהל נגד השניים את תיק ההוצאה לפועל, ולגבות מהם את סכום החוב. זמן קצר לאחר מכן, הלך הנתבע לעולמו, ואשתו הגישה ערעור על פסק הדין.
לא זו הייתה המטרה
השופט יונה אטדגי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי השינויים שנערכו בהסכם בין מוכר המניות לבין הרוכש, בעלה המנוח של המערערת, במובן זה שהמניות יועברו לחברה ולא לידיו באופן אישי, נעשו ללא ידיעתה ומבלי שהסכימה לכך (כפי שגם נקבע עובדתית בבית משפט השלום).
לעניין זה יש משמעות, משום שכשהמערערת חתמה על השטר, העסקה מבחינתה הייתה שהמניות יועברו באופן אישי לבעלה, וכיוצא מכך גם לידיה, שכן היא אשתו. מרגע שהעסקה השתנתה והיא לא הסכימה לכך, יש עילה לביטול הערבות לפי חוק הערבות.
השופט אטדגי כתב כי "די בכך שמטרת הערבות הייתה להבטיח תשלום התמורה עבור מוצר א', כשבמקומו ניתן מוצר ב', כדי לגרום לביטול ולפקיעת ערבותה".
לפיכך, ובהסכמת השופטים יהודית שבח ושאול שוחט, נקבע כי הערבות פקעה, כך שהערעור התקבל במובן זה שהתחייבותה של המערערת לפי שטר החוב בוטלה. המשמעות היא כי התובע לא יוכל לקבל ממנה את יתרת התמורה עבור המניות שמכר. לא ניתן צו להוצאות.
עו"ד אלי גבריאל
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין