השופט שמואל הרבסט קיבל את טענת הנאשם וביטל את כתב האישום, שהוגש נגד אדם שכבר הורשע והוענש בגין אותם מעשים בדיוק.
האירוע התרחש באפריל 2014 בכביש 446 ליד דיר קדיס. בשעת בוקר, אדם נכנס לרכב שאינו שלו והתחיל לנסוע, בלי רישיון, בלי ביטוח ובלי רשות מבעל הרכב.
לשאלות בענייני תעבורה:
כנסו לפורום תעבורה של אתר פסקדין
בעקבות האירוע הוגש נגדו כתב אישום בבימ"ש לתעבורה בפתח תקוה שייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, וכן ללא רשות מבעל הרכב. האיש הודה והורשע, וביהמ"ש גזר עליו פסילת רישיון, פסילה על תנאי ומאסר על תנאי.
אלא שמבחינת המדינה, העניין לא נגמר בזה. היא הגישה נגדו כתב אישום נוסף, הפעם בבימ"ש השלום בירושלים, בו ביקשה להאשים אותו גם בניסיון לשימוש ברכב ללא רשות.
עוד נטען כי אין כפילות בהעמדתו לדין, מכיוון שבבית המשפט לתעבורה הוא הואשם בעבירות אחרות. לשיטת המדינה, למעט הנהיגה ברכב, המישור העובדתי שבו הורשע הנאשם בבית המשפט לתעבורה שונה מהעובדות של עבירת שימוש ברכב ללא רשות.
מנגד, הנאשם העלה מה שנקרא בעגה המשפטית "טענה מקדמית": הוא טען שיש לבטל את האישום משום שהוא כבר הורשע ודינו נגזר בגין אותם מעשים ממש – כניסה לרכב ונהיגה בו – ועל פי חוק סדר הדין הפלילי, אין לקיים שני הליכים באותו עניין.
טענה מקדמית זו, המוכרת במינוח המקצועי כ-"סיכון כפול" ומהווה עילה לזיכוי נאשם, מבוססת על סעיף בחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי "זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום".
גבולות המותר והאסור
השופט שמואל הרבסט ציין כי שני כתבי האישום אכן הוגשו בגין אותו אירוע ומתארים את אותה מסכת עובדתית, במסגרתה נטל הנאשם את הרכב ונהג בו.
השופט הסביר כי ניתן תיאורטית להגיש כתבי אישום שונים על אותו אירוע, אבל רק במקרים שבהם ניתן "לנתק" מעשים אחד מהשני, כמו למשל אדם שנוהג ללא רישיון ובמחסום משטרתי מציג רישיון של אדם אחר, או תוקף את השוטר – במקרה כזה ניתן להפריד בין עבירת נהיגה ללא רישיון לבין עבירת התחזות או תקיפה שבאה אחריה.
אלא שזה לא המקרה. כאן מדובר ב-"מעשה" עבירה אחד וזהה, הסביר השופט. על אף השוני בסעיפי החוק ביניהם, אין שוני באישומים ובמעשים עצמם.
קיומו של הליך פלילי נוסף נגד הנאשם, המשיך השופט, יעמיד אותו בהתמודדות כפולה שבסיומה עלול הוא למצוא עצמו נענש פעמיים, עבור אותו מעשה – דבר שחוק סדר הדין הפלילי מבקש למנוע.
"יש שיגידו, כי מדובר בטענה פרוצדורלית המונעת מהמאשימה למצות את הצדק ולהעמיד את הנאשם על חומרת מעשיו, אולם פרוצדורות שכאלו יש בהן חשיבות רבה של העובדה באשר הן משרטטות את יחסי הכוחות, המותר והאסור, ואת דרך ההתדיינות הפלילית בעת שהמאשימה מפעילה הליכים פליליים נגד נאשם", כתב השופט בהחלטה.
לכן, בסיכומו של דבר, השופט קיבל את טענת הנאשם וביטל את כתב האישום.
- ב"כ המאשימה: לא צוין
- ב"כ הנאשם: עו"ד לימור זקן
* עו"ד משה בורנשטיין עוסק בתעבורה ומשפט פלילי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין