עד לאחרונה כל פעולת חקירה מצד רשויות המס עצרה את מרוץ ההתיישנות, באופן שאיפשר הגשת כתב אישום גם עשרות שנים אחרי ביצוע העבירה. רפורמה חדשה משנה את התמונה.
מערכת דיני המס בישראל כוללת פן אזרחי ופן פלילי. בהיבט האזרחי ניתן למנות שורת חוקים ותקנות שמטרתם לגבות מהאזרחים מיסים (מס הכנסה, מס ערך מוסף, מיסי קנייה, מכס ויבוא). הפן הפלילי נועד להעניש את העבריינים באמצעות הטלת מאסר או קנס וליצור הרתעה בקרב הציבור.
עבירות על פי פקודת מס הכנסה
העבירות בפקודת מס הכנסה נחלקות לעבירות טכניות ולעבירות מהותיות. עבירות בעלות אופי טכני הן כאלה שבוצעו ללא כוונה פלילית מובהקת. למשל, אי הגשת דו״ח שנתי או אי הגשת הצהרת הון במועד. העונש על עבירות אלה הוא עד שנת מאסר.
העבירות המהותיות קבועות בסעיף 220 לפקודה והן החמורות יותר שכן בדרך כלל עומדת בבסיסן מחשבה פלילית. עבירות מסוג זה כוללות למשל העלמת מס או השמטת הכנסה במזיד בכוונה להתחמק ממס, שהעונש עליהן יכול להגיע ל-7 שנות מאסר.
ישנן גם עבירות בדרגת חומרה בינונית שהעונש עליהן הוא עד שנתיים מאסר, כגון מסירת ידיעה לא נכונה ברשלנות (באופן שמשפיע על חובות המס) או אי-העברת ניכויים שבוצעו משכר עובדים או מתשלומים לקבלני משנה.
סעיף 225 לפקודה מסדיר את תקופות ההתיישנות על עבירות מס. הסעיף קובע כי לא יוגש כתב אישום בעבירות המפורטות בסעיף 220 לפקודה אם חלפו 10 שנים משנת המס שבה נעברה העבירה. ביחס לכל יתר העבירות בפקודה נקבע כי לא יוגש כתב אישום אם חלפו 6 שנים משנת המס שבה נעברו העבירות.
עבירות על פי חוק מע"מ
העבירות בחוק מס ערך מוסף נחלקות לארבע קבוצות עיקריות: הראשונה, עבירות טכניות כמו אי הגשת דו"ח תקופתי למע"מ, שהעונש עליהן הוא עד שנת מאסר.
השנייה, עבירות מהותיות שבוצעו במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס כגון קיזוז חשבונית פיקטיבית. העונש על עבירות אלה הוא עד 5 שנות מאסר ובנסיבות מחמירות, עד 7 שנים.
השלישית, עבירות שבבסיסן העברת נכסים לאחר בכוונה למנוע תשלום מס, שהעונש על ביצוען הוא עד שנתיים מאסר.
הרביעית, עבירות לפי סעיף 118 לחוק הכוללות מצבים שבהם הוראות החוק או התקנות הופרו, אך לא נקבע בצדן העונש. על עבירות אלה צפוי לנאשם עונש של עד 3 חודשי מאסר.
כדאי להזכיר שחוק העונשין מסווג את כל העבירות הפליליות לפי חומרתן: ״פשע״ – עבירה שעונשה מאסר מעל 3 שנים, ״עוון״ – עבירה שעונשה מאסר העולה על 3 חודשים ועד 3 שנים ו-״חטא״ – מאסר של עד 3 חודשים.
תקופות ההתיישנות בגין סוגי העבירות הפליליות המפורטות בחוק סדר הדין הפלילי. חוק זה קובע כי בעבירות מסוג פשע ההתיישנות היא לאחר 10 שנים, בעבירות עוון ההתיישנות היא לאחר 5 שנים, ועבירות חטא מתיישנות לאחר שנה.
האפשרות להאריך את ההתיישנות הוגבלה
בעבר, בעבירות מס מסוג פשע או עוון, כל מהלך כמו פעולת חקירה, הגשת כתב אישום או קיום הליך משפטי מטעם בית המשפט – הביא לעצירה ו-״איפוס״ של תקופת ההתיישנות. כלומר, מניין השנים לצורך חישוב תקופת ההתיישנות החל מחדש בסיום כל פעולה שבוצעה בתיק נגד החשוד בעבירה.
הוראה זו הביאה דה-פקטו להארכת תקופות ההתיישנות כמעט ללא הגבלה, רק בשל ביצוע פעולות חקירה. זאת, בניגוד לרציונל העומד בבסיס הסדר ההתיישנות ולזכויות יסוד של החשוד.
לנוכח קשיים אלה וועדת החוקה אישרה רפורמה המגבילה את הארכת תקופת ההתיישנות כתוצאה מפעולות חקירה בתקופה קצובה, בהתאם לחומרת העבירה. הרפורמה נכנסה לתוקף החודש (אוקטובר 2019) והיא תחול גם על עבירות מס.
לכן, לפני שאתם "רצים" להוכיח את טענותיכם בתיק הפלילי, בדקו היטב האם חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק באופן שמאפשר לבטל את כתב האישום.
*עורך דין עמית בר טוב עוסק בתחום עבירות מס, עבירות כלכליות, עבירות צווארון לבן, עבירות הלבנת הון ומיסוי אזרחי.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין