סכסוך קשה בין אב לבתו גלש לפסים משפטיים. הוא תבע לפנות אותה מדירת "עמידר" בה התגוררו יחד והיא ביקשה לבטל את צו הירושה של אמה המנוחה ולשלול ממנו לקבל זכויות דיירות מוגנת
השופטת הבכירה שושנה ברגר מבית המשפט למשפחה בחיפה קיבלה לאחרונה תביעת פינוי שהגיש אב כנגד בתו. היא קבעה כי זכויות הדיירות המוגנת של אשתו המנוחה בדירת "עמידר" בה התגוררה המשפחה שייכות לו, והבת לא רשאית לגור בה בניגוד לרצונו. בתוך כך, בקשתה לבטל את צו הירושה של אמה ולשלול מאביה את הזכויות בדירה נדחתה, לאחר שגרסתה כי אביה עזב את אמה שנים לפני שנפטרה קרסה.
ההורים קיבלו את זכויות הדיירות המוגנת בדירה ב-1978 והבת התגוררה איתם במשך שנים ארוכות. ב-2014 האם נפטרה ומערכת היחסים הקשה ששררה בין האב לבין בתו הסלימה וגלשה לפסים משפטיים. מ-2014 ועד היום הם הגישו אחד נגד השנייה 9 בקשות לצווי הגנה כשבפועל הבת היא זו שהורחקה מהבית בצווים שהוארכו מעת לעת. בתוך כך, הגיש נגדה האב תביעת פינוי ודרש לסלק אותה מהדירה לצמיתות בטענה שעמידר העבירה לו את הזכויות של אשתו המנוחה בדירה והוא לא רוצה אותה בבית כי היא עושה לו בעיות.
הבת, בתגובה, הגישה בקשה לביטול צו הירושה של אמה, במסגרתה טענה כי אביה לא זכאי לרשת אותה משום שנפרד ממנה ב-2001 ועבר לגור עם אישה אחרת.
המטרה של הבת הייתה לא רק לשלול מהאב את הזכות לרשת את אשתו אלא גם, ואולי בעיקר, לשלול ממנו את הזכויות בדירה. חוק הגנת הדייר קובע כי זכויות דיירות מוגנת של דייר שנפטר יעברו לבן הזוג שלו רק אם התגוררו יחד והיו בני זוג בחצי השנה שלפני מותו, ואם האב לא גר בדירה ונפרד מאשתו הרי שהוא לא עונה על התנאים. שלילת זכויות האב הייתה מובילה לכך שהבת הייתה זוכה בהן משום שהתגוררה בדירה ואין לה דירה אחרת.
היה שם עד הרגע האחרון
אלא שגרסתה נדחתה בפסק דין שניתן לאחרונה בתביעות ההדדיות של האב ובתו. השופטת הבכירה שושנה ברגר הבהירה כי מה שקובע מבחינת חוק הירושה הוא הסטאטוס הפורמאלי של בני הזוג, ומאחר שהאב והאם המנוחה היו נשואים אי אפשר לשלול את מעמדו כיורש שלה.
מעבר לכך, השופטת לא שוכנעה שהאב היה פרוד מאשתו בזמן פטירתה. השופטת ציינה שאמנם ב-2001 הם היו במשבר בזוגיות אלא שההליך המשפטי שפתחו נסגר והם הגיעו להסכמות. מסמכים נוספים שהגישה הבת לא הוכיחו שאביה עזב את הדירה וגם עמידר שוכנעה כי חי בה עם אשתו עד יומה האחרון. השופטת אף הפנתה לעדות של בת אחרת מאחד הדיונים בצווי ההגנה, שאמרה כי "אמא סבלה ממנו עד לרגע האחרון".
אם צו הירושה תקף ואם האב גר עם אשתו עד שנפטרה, קבעה השופטת לבסוף, הוא דייר מוגן בדירה ולבתו אין זכות לגור בה ללא רשותו. לפיכך, תביעת הפינוי התקבלה והשופטת אף הוציאה צו מניעה קבוע שאוסר על הבת להיכנס אליה. היא החליטה שלא לפסוק הוצאות כדי שלא להקצין את הסכסוך המשפחתי.
- ב"כ האב (התובע): עורך דין זכי כמאל
- ב"כ הבת (הנתבעת): עורך דין צוואות וירושות מאלק בדר
עו"ד נחום שר
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין