זוג הורים שהתגרשו נקלעו לסכסוך על משמורת הילד – האם בארה"ב והאב בישראל. ביהמ"ש בחן את תפקודם של שני ההורים והכריע: לילד יהיה טוב יותר עם אמו.
בני הזוג נישאו ב-2008, וב-2012 חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, בו נקבע שהמשמורת על הילד תהיה משותפת.
לשאלות על ענייני משפחה:
פורום דיני משפחה של אתר פסקדין
האם נסעה לארה"ב, שם התחתנה בשנית והולידה בת עם בעלה החדש. היא בנתה שם מסגרת משפחתית חדשה עם בן זוגה, שני ילדיו מנישואיו הקודמים והבת משותפת, אליה ביקשה לצרף את בנה בן השבע, החי כיום עם אביו בישראל.
על כן היא הגישה "תביעת הגירה" בבימ"ש לענייני משפחה בתל-אביב, שנדרש להחליט עם מי והיכן הילד יגדל.
האם סיפרה שעזבה את ישראל עשתה מתוך מחשבה שבנה יצטרף אליה, בהסתמך על מסמך עליו חתמה עם האב בסוף 2010, ולפיו האב מסכים שהאם תיקח את הבן לחו"ל לתקופה בלתי מוגבלת, בתנאי שתדאג לתנאים הולמים לפני כן.
לדבריה, היא חתמה על הסכם הגירושין כתוצאה מלחץ האב, שהציג אותה בבית הדין הרבני כ"אישה סוררת המנהלת רומן עם גבר גוי".
האב טען, בין היתר, שהמסמך שעליו חתם בזמנו אינו תקף היום. לטענתו, האם נטשה את הילד, שטובתו היא להישאר איתו בישראל, כיוון שכאן מרכז חייו, החברים, הסבים והסבתות.
ביהמ"ש מינה את "מכון שקד" שיכתוב חוות דעת בשאלת הגירת הבן. המכון ביצע שורה של ראיונות, אבחונים ו"מבחני אינטראקציה" לכל המעורבים, שפורטו בחוות דעת שנפרשה על פני קרוב למאה עמודים.
במכון התרשמו שהאב אינו מסוגל להפריד בין צרכיו לבין הצרכים והרגשות של בנו, "החרד ומכוון כולו לרצות את אביו, תוך שהוא מבטא חרדה ממה שיקרה אם ייכשל בכך".
בסיכומה של חוות הדעת, הגיעו במכון למסקנה שאמנם שני ההורים סובלים מבעיות אישיותיות, אולם הורותה של האם "טובה לעין ערוך" מזו של האב, שאצלו הבן יימצא בסיכון משמעותי יותר להתפתחותו הנפשית.
בהתאם, הומלץ לאפשר לאם לקבל את בנה בארה"ב, שם היא ובן זוגה מנהלים משפחה מתפקדת ומלוכדת.
"קריעת ים סוף"
השופט יהורם שקד פרש בהרחבה את עיקרי חוות הדעת של מכון "שקד", ולבסוף החליט לאמץ את המלצתו.
השופט דחה טענות שהאב העלה נגד המכון, והבהיר שהמכון ביצע את עבודתו בשקדנות וביסודיות, וללא פגמים. כמו כן, השופט הבהיר שגם הוא התרשם ישירות שהאב מתנהג באופן תוקפני כלפי שיתוף פעולה אפשרי עם האם.
"אילו לא תאושר הגירת הקטין והקטין יוותר במשמורתו, לא זו בלבד שהאב לא יעשה את המאמצים הנדרשים לשמירת קשר תקין בין הקטין לבין אמו, הוא אף יפעל לניתוקו ממנה", הסביר השופט.
הכרעה ב"תיקי הגירה" היא קשה "כקריעת ים סוף", כתב השופט. "בכותבי את פסק הדין, לא מש מעיני – ולו לרגע קט – סבלו הצפוי של האב והטלטלה האדירה שהוא עתיד לחוות ואולם לא בעניינו של האב נתבקשתי להכריע אלא בעניינו של הקטין, ובעניינו בלבד".
לעולם תרחף השאלה מה היה אילו הייתה מתקבלת החלטה אחרת, ציין השופט, והכריע כי טובתו של הקטין היא לחבור אל אמו בארה"ב.
לפיכך, בסיכומו של דבר, נקבע כי המשמורת הזמנית תהיה בידי האם. השופט קבע מספר תנאים להמשך שמירת הקשר עם האב. בין היתר, נקבע כי הקטין יבקר בישראל שלוש פעמים מדי שנה על חשבון האם. האב יהיה רשאי לבקר את בנו בארה"ב על חשבונו, בתנאי שיודיע לאם חודש מראש.
- ב"כ התובעת: עו"ד איתן כהן
- ב"כ הנתבע: עו"ד זיו בייטל, עו"ד אברהם הופרט
* עו"ד יונית גזל ממשרד עו"ד גזל-גלר עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין