ענקית התכשיטים סירבה לשלם לחברת הפרסום JCDecaux על קמפיין, לאחר שגילתה כי שלטים של חברה מתחרה מתנוססים במקביל על גבי שלטי חוצות. מי מהחברות הפרה את החוזה?
חברת התכשיטים ה. שטרן התקשרה בספטמבר 2012 בהסכם פרסום עם חברת ג'יסידקו ישראל, חברת הבת של תאגיד פרסום חוצות – JCDecaux. ה. שטרן רכשה 400 שטחי פרסום ברחבי תל-אביב למשך עשרה ימים בתמורה ל-140,000 שקל.
לייעוץ בנושא חוזים ומסחר:
פנה ל- עו"ד דיני חוזים ומסחר
חברת הפרסום התחייבה בהסכם שלא לפרסם חברות תכשיטים מתחרות במהלך הקמפיין ו-15 ימים לאחריו. לא חלף יום אחד ממועד עליית הקמפיין, ו-ה. שטרן הבחינה בשלטים של חברת התכשיטים "Tous". כשהתלוננה השיבה לה חברת הפרסום שמדובר בקמפיין ישן שנותרו ממנו 42 פוסטרים בלבד שהבטיחה כי יוחלפו באותו לילה.
למרות זאת, לטענת ה. שטרן, השלטים עמדו על כנם עוד שלושה ימים לאחר מכן. היא הודיעה על כך לחברת הפרסום, ודרשה כי מועד תחילת הקמפיין שלה ייחשב רק מיום הסרת שלטי המתחרה, אולם חברת הפרסום לא הסכימה לכך. בתגובה, ה. שטרן סירבה לשלם עבור הפרסום בטענה שההסכם עמה הופר.
לאחר כחצי שנה שבה החברות ניהלו מו"מ, הן לא הגיעו להסכמה וחברת הפרסום הגישה תביעה נגד ה. שטרן בבימ"ש השלום בתל-אביב. היא טענה, כי סעיף הבלעדיות בהסכם חייב אותה שלא להעלות קמפיין חדש, אך לא אסר על הימצאות שרידים בודדים מקמפיין ישן.
לדברי התובעת, היא הסירה את 42 השלטים הישנים בחלוף שלושה ימים והציבה במקומם שלטים של הנתבעת, בנוסף לאלה שהוזמנו על ידה. כמו כן, היא העניקה לה יום פרסום נוסף בשווי של כ-20,000 שקל כהטבה. לטענת התובעת היא עמדה בכל התחייבויותיה.
התובעת הוסיפה וטענה שהנתבעת אפילו לא טרחה לבטל את ההסכם בזמן אמת אלא פשוט החליטה שלא לשלם לה עבור עבודתה בדיעבד, אחרי שכבר הפיקה מהפרסום תועלת.
לבסוף היא ציינה, כי יש הבדל בין הנתבעת – חברת תכשיטים יוקרתית – לבין המותג העממי Tous שפונה לקהל יעד אחר ואינו מתחרה בה.
מנגד טענה הנתבעת, כי למרות הידיעה שהיא מעוניינת רק בפרסום בלעדי, הנתבעת הסתירה ממנה את קיומו של הקמפיין המתחרה, שאם הייתה יודעת עליו לא הייתה חותמת על ההסכם. היא הוסיפה והגישה תביעה נגדית, בה טענה כי פרסום "Tous" הוריד את הביקוש למוצריה וגרם לה נזק של 210,357 שקל לטווח הקצר ונזק נוסף לטווח הארוך.
נהנתה ולא שילמה
השופטת הדס פלד ציינה, כי אמנם מלשון סעיף הבלעדיות בחוזה עולה באופן ברור כי הנתבעת התנגדה לפעילות של קמפיין מתחרה במקביל לקמפיין שלה. יחד עם זאת, לא ברור מדוע הנתבעת – שידעה להחיל את תנאי הבלעדיות גם על 15 הימים שלאחר הקמפיין – לא התעקשה על ניסוח שיעניק לה בלעדיות גם לפני עליית הקמפיין.
השופטת קבעה כי התובעת סיפקה את שנדרשה לו, וכי פרסום הספיחים של Tous אינו משמעותי ביחס ל-400 שטחי הפרסום שהזמינה הנתבעת. היא הוסיפה, כי העובדה שהנתבעת קיבלה את ההטבות שהוענקו לה אינה עולה בקנה אחד עם הכוונה לבטלו. ברגע שנודע לנתבעת על ההפרה לכאורה, היה עליה לשלוח הודעה ברורה על ביטול ההסכם ולא להמשיך ליהנות מהפרסום.
השופטת קיבל את התביעה נגד ה. שטרן ודחתה את התביעה הנגדית. ה. שטרן חויבה לשלם לחברת הפרסום 140,000 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 35,000 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובעת והנתבעת שכנגד: עו"ד ירון הורוביץ, עו"ד גילי לסקה
- ב"כ הנתבעת והתובעת שכנגד: עו"ד רן פירון
* עו"ד דרור ברוטפלד עוסק בדיני חוזים ומסחר.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין