בני זוג שמתגוררים אצל הוריו של הבעל, חויבו בארנונה על חלקם בדירה, לאחר שעיריית נתניה החליטה "לפצל" אותה לצרכי תשלום ארנונה. הזוג עתר לביהמ"ש אך עתירתו נדחתה ברובה.
בני זוג צעירים עם ילד, המתגוררים בנתניה אצל הוריו של הבעל, חויבו על ידי העירייה בתשלום ארנונה על החלק שבו הם משתמשים בדירה. העניין החל כאשר העירייה פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד ההורים של הבעל, המצויים במשבר כלכלי, מאחר שלא שילמו ארנונה תקופה ארוכה.
העירייה גובה מיסים בניגוד לחוק?
פנה ל-עורך דין מיסוי עירוני
בעקבות הליכים אלה, פנה הבעל אל ביהמ"ש בבקשה שיקבע כי החפצים בדירה שייכים לו ולא להוריו, כדי שהם לא יעוקלו על ידי העירייה במסגרת ההליכים נגד הוריו.
בפנייתו לביהמ"ש, הצהיר הבעל שמדובר בדירה בת שבעה חדרים, שהוא ואשתו גרים בארבעה מהם, וההורים בשלושת החדרים האחרים. לנוכח הצהרתו, בסוף 2012 החליטה העירייה לפצל את הדירה לצרכי החיוב בארנונה, ולחייב את הזוג לפי חלקו בדירה. יתר על כן, העירייה החליטה כי הפיצול יחול רטרואקטיבית החל מתחילת 2010, ובהתאם לכך הזוג חויב לשלם 50,000 שקל, בגין החוב ש"הצטבר".
הבעל והאישה הגישו לביהמ"ש המחוזי בלוד עתירה נגד החלטת העירייה, ובה טענו כי אין להתיר את הפיצול משום שהם אינם בגדר "מחזיק" בדירה. לדבריהם, הם וההורים מהווים תא משפחתי אחד – הם מתגוררים בדירה עם כניסה אחת, מטבח אחד, סלון אחד, שעון חשמל אחד ושעון מים אחד.
לשיטתם, כיוון שהדירה אינה מפוצלת פיזית, כל פיצול שעשתה העירייה ברישומיה הוא מלאכותי, ועלול להביא למציאות בלתי אפשרית, שבה כל בגיר בן 18 יחויב בארנונה עבור חלקו בדירה משפחתית.
העותרים הוסיפו כי בכל מקרה, חיוב רטרואקטיבי אינו חוקי.
מנגד, העירייה טענה כי פיצול הדירה נעשה כדין, ולאור תצהירו של העותר עצמו.
בנוסף, נטען כי במקרים חריגים מותר לגבות ארנונה רטרואקטיבית. לשיטת העירייה, העותרים נהגו בחוסר תום לב משום שעדיין לא שילמו ארנונה אף שדרישת התשלום נשלחה לפני כשנה, ולמעשה איש אינו נושא בתשלום ארנונה בגין הדירה מאז שנת 2001.
לגבי מועד תחילת החיוב, העירייה התבססה על הרישום בתעודת הזהות של העותרת.
"מחזיקים" אפילו שאינם שוכרים
השופטת נגה אהד קבעה כי החיוב הוא חוקי, אך רק מעתה ואילך. השופטת הבהירה כי העותרים הם בגדר "מחזיקים" בנכס, מאחר שהם בעלי קשר הדוק לדירה - גם אם אינם בעלים או שוכרים.
הן ההורים והן העותרים הם בעלי זיקה שווה לנכס, ולכן ארבעתם מחזיקים בנכס יחד, הסבירה השופטת, והוסיפה כי כאשר מדובר בבני זוג שהקימו תא משפחתי משל עצמם ובחרו לגור אצל הוריו של הבעל, ניתן לחיים בתשלום ארנונה בנפרד מההורים.
לעמדתה, העירייה פעלה ביושר ובסבירות, כשהסתמכה על תצהיר של העותר עצמו, ואיזנה כראוי בין חובתה לגבות ארנונה לבין אינטרס העותרים.
יחד עם זאת, השופטת ביטלה את החיוב הרטרואקטיבי, והסבירה כי מאחר שמדובר בהחלטה חדשה ועצמאית, היא צריכה לחול רק מכאן ולהבא.
לא נפסקו הוצאות משפט.
העיקרון שלא ניתן לחמוק מארנונה על-ידי הסתתרות מאחורי בן משפחה שקשה להיפרע ממנו חוזר בעקביות בפסיקת בתי המשפט. ביהמ"ש צדק כשביטל את החיוב הרטרואקטיבי, משום שלא הוכחה אשמה או תרמית מצד העותרים. התופעה של בגירים המתגוררים עם הוריהם היא נפוצה, ועליהם לקחת בחשבון שאם הוריהם אינם משלמים ארנונה - הנטל עלול ליפול עליהם.
* עורכי הדין טל יצחק אזרואל ועדי מוסקוביץ ממשרד מוסקוביץ אזרואל עוסקים במיסוי עירוני.
** הכותבים לא ייצגו בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין