לאורך הליך הגירושין טענה האישה כי רצונה בשלום בית, ואף התחמקה מדיונים בתירוצים שונים. לאחרונה הדיינים שמו לכך סוף, וקבעו כי "בית הדין לא ייתן את ידו לעיגון כה ממושך של המבקש ללא הצדקה".
בית הדין הרבני האזורי בחיפה החליט לאחרונה לחייב אישה להתגרש מבעלה, זאת לאחר חודשים ואף שנים שבהן היא סירבה בתירוצים שונים לאפשר לקיים את טקס הגט, ואף זמן רב לאחר שבית הדין כבר פסק גירושין בהסכמתה.
הרכב הדיינים – הרב אברהם מאיר שלוש, הרב אפרים בוגרד והרב בן ציון טופיק – פירט את השתלשלות האירועים ובסופו של דבר שוכנע כי הוויכוח למעשה אינו על עצם שאלת הגירושין אלא על התנאים.
"בית הדין לא ייתן את ידו לעיגון כה ממושך של המבקש ללא הצדקה, והמשיבה חייבת לקבל את גיטה לאלתר", קבעו הדיינים.
השניים – התובע והנתבעת – נישאו ב-1976 ולהם ארבעה ילדים. לפני למעלה משלוש שנים הגיש המבקש את תביעתו לגירושין לאחר שלדבריו כלו כל הקיצין. הוא טען כי מזה 12 שנה שהם ישנים בחדרים נפרדים, ולדבריו פעמים רבות ביקש לגבש הסכמות לגירושין ללא הצלחה.
בהקשר זה הוא טען בין היתר כי מאז שהחל להתחזק בשמירת שבת הדבר הביא למחלוקות קשות בבית.
מנגד, הנתבעת טענה כי לאורך השנים סבלה מאלימות פיזית ומילולית, ולמרות זאת התעקשה שהיא מענוניינת בשלום בית ובבחינת שיקום הנישואין.
בהסכמת הצדדים בית הדין הפנה את הצדדים לייעוץ ביחידת הסיוע של עובדים סוציאליים, שם הגיעו למסקנה שמתיחות בין הצדדים מקשה על האפשרות להידבר.
בהמשך לכך, לפני כשמונה חודשים עזב הבעל-התובע את ביתם של הצדדים, ובית הדין קבע כי הם יתגרשו זה מזה בהסכמה, זאת לאחר שגם הנתבעת אמרה בדיון "אין לי בעיה להתגרש כי גם לי לא טוב. השנה האחרונה הייתה גיהינום".
"כוונה נסתרת"
במשך לכך בית הדין זימן את הצדדים לסידור הגט. אלא שאז החלה מסכת של התחמקויות מצד הנתבעת, פעם אחת פשוט לא הגיעה לבית הדין, פעם אחרת טענה שהיא מרותקת למיטה, ובהמשך החליפה עורך דין, ואז טענה שהחליטה שברצונה לחתור לשלום בית. כך אירע שלמרות מספר זימונים שונים, עניין הגט נדחה שוב ושוב בשל התנהלות הנתבעת.
לאור זאת הדיינים מתחו ביקורת נוקבת על התנהלות הנתבעת, שבכל בקשותיה החוזרות ונשנות לדחיית הגט היא מעולם לא אמרה שהיא מעוניינת לחזור לחיות עם בעלה ואף לא רמזה לכך.
"התנהלותה השלילית של המשיבה מצביעה על כוונתה הנסתרת שהתגלתה כי בדעתה לעכב את סידור הגט ומשכך בחרה לעשות דין לעצמה ובאמתלאות חוזרות ונשנות ביקשה לעכב ולדחות את סדור הגט", כתבו.
הדייניים הוסיפו כי במצב זה, "ברור כי כוונתה של המשיבה לעכב את סידור הגט אינה מחמת שיקום הנישואין אלא על מנת לגבש את אותו הסכם שאיוותה נפשה".
לכן הדיינים סברו כי בנסיבות שכאלה, שבהן המחלוקת עינה "על הנפש" אלא על רכוש, אין להנציח מצב זה.
לפיכך הדיינים זימנו את הצדדים לסידור הגט כעשרה ימים לאחר מתן ההחלטה. נקבע כי "האישה חייבת להתגרש בהקדם, ויפה שעה אחת קודם".
- ב"כ התובע: עו"ד אביבה לנקרי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רון מיור
עו"ד ארז אדיר רביב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין