ב-2013 בדיקה גנטית אישרה את חשדו של האיש שאחד הילדים אינו שלו. הוא זכה בתביעת נזיקין נגד גרושתו, אך תביעה נוספת שלו לביטול הסכם הגירושין נדחתה באחרונה.
בני הזוג נישאו ב-1990. באותה שנה נולד בנם הבכור ובשנת 2000 נולד ילד נוסף. שנתיים מאוחר יותר הם התגרשו וחתמו על הסכם גירושין שאושר בבית המשפט.
לייעוץ בתחום:
עורך דין משפחה
לפני כ-3 שנים ועקב חשדות האב כי הילד הצעיר אינו בנו, נערכה בדיקת רקמות שאישרה כי אביו הוא אדם אחר. בעקבות זאת הגיש האיש תביעה נגד גרושתו בה עתר לחייב אותה בפיצוי של 440,000 שקל על כך שהונתה אותו ושידלה אותו במרמה לחתום על הסכם הגירושין.
התביעה התקבלה באופן חלקי ונפסקו לאיש פיצויים של 44,000 שקל לאחר ניכוי אשם תורם (בערעור שהגיש למחוזי הוגדלו הפיצויים לסכום של 63,750 שקל).
לפני כשנה הגיש הגרוש תביעה נוספת בה עתר לביטול חלק מהסכם הגירושין. הוא ביקש לבטל את מזונות הילד שאינו בנו הביולוגי ואת החלק בו וויתר על זכויותיו בדירת המגורים לטובת גרושתו.
הוא טען כי מכיוון שהתברר שהאישה רימתה אותו, לא ייתכן שההסכם יישאר על כנו. הוא הוסיף כי לא היה חותם על הסכם הגירושין ולא היה מסכים לוותר על זכויותיו בדירה אילו ידע שהילד הצעיר אינו בנו.
האישה טענה מנגד כי יש לדחות את התביעה על הסף שכן פסק הדין בתביעה הנזיקית עוסק באותה סוגיה ממש ויוצר "השתק עילה" ו"מעשה בית דין".
לחילופין היא טענה כי היה על התובע להודיע לה על ביטול הסכם הגירושין תוך זמן סביר מרגע שנודע לו שהילד אינו שלו. לדבריה, לא רק שהודעה כזו לא נשלחה אלא שהתובע פעל באופן אקטיבי לביצוע ההסכם.
עוד לדבריה, לא ניתן לבטל את הסכם הגירושין באופן חלקי שכן ההתחייבויות השונות בלתי ניתנות להפרדה. מכל מקום, לטענתה, אם יבוטל ההסכם קיימת חובת השבה הדדית ובנסיבות העניין ומכיוון שהיא נשאה במלוא הלוואת המשכנתא, ההתחשבנות צפויה להסתיים לטובתה.
בדיוק אותה עילה
השופט אסף זגורי מבית המשפט למשפחה בנצרת הסביר כי כשתביעה נדונה לגופה ומוכרעת על ידי בית משפט מוסמך, אין לדון בתביעה נוספת המתבססת על אותה עילה.
השופט ציין כי אין לו ספק שעילת התביעה של האיש בתביעה הנוכחית היא בדיוק אותה עילה שנדונה בתביעה הנזיקית שכן בבסיס שתי התביעות עומדת טענת תרמית או הטעייה כנגד האישה עקב שלילת האבהות.
השופט קבע כי בנסיבות אלה יש לדחות את התביעה מחמת "השתק עילה". הוא הדגיש כי התובע יכול היה לבקש את ביטול ההסכם בתביעה הנזיקית אך הוא לא עשה כן, ואין סיבה "להטריד" את הנתבעת בתביעה נוספת המתבססת על אותן עובדות בדיוק.
גם לגופם של דברים קבע השופט כי היה על התובע לשלוח לנתבעת הודעה על ביטול ההסכם בתוך זמן סביר, אך הוא הגיש את תביעתו לאחר למעלה משנתיים מהמועד בו בוצעה הבדיקה הגנטית.
עוד לדברי השופט, לא ניתן לבטל חלקים מההסכם שכן הוא כבר בוצע בחלקו הגדול. השופט הוסיף כי מכל מקום, לא ניתן לבטל את ההסכם מבלי לקבוע השבת הכספים שהוציא כל צד, ואילו הייתה מתבצעת השבה, התובע לא היה מקבל דבר.
בנסיבות אלה נדחתה התביעה והתובע חויב בהוצאות ושכ"ט של 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יהושע רובין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד קטרינה דונאייביץ'
* עורכת דין חגית זיו עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין