לאחר שבדיקת רקמות הוכיחה שהילדה לא ממנו האיש ביקש לפטור אותו מחוב מזונות של כ-200,000 שקל לביטוח לאומי. אלא שביהמ"ש קבע כי הוא האשם העיקרי ביצירת החוב
בית המשפט למשפחה בקריית גת חייב לאחרונה אדם בתשלום חוב מזונות אף שנודע כי הוא אינו האב הביולוגי של הילדה שלגביה נוצר החוב. הצדדים ניהלו מערכת יחסים שבמהלכה ילדה האישה בת. כשנפרדו, האיש חויב במזונות אך מעולם לא שילם אותם ונוצר חוב בביטוח לאומי. כשהילדה הייתה כבר בת 10 הוא הגיש תביעה לשלילת אבהות, שהתקבלה בעקבות תוצאות בדיקת רקמות שהוכיחו שהיא לא בתו. בעקבות זאת הוא ביקש לפטור אותו מחוב המזונות, אולם השופטת פאני גילת כהן קבעה כי לנוכח העובדה שחשד לאורך כל השנים שאינו אבי הילדה ולא עשה כלום בעניין, יש לו אחריות להיווצרות החוב העצום.
הילדה, היום בת 15, נולדה בזמן שהצדדים ניהלו מערכת יחסים זוגית. אף שכבר במהלך ההריון עלה ספק האם התובע הוא האב, היא נרשמה במשרד הפנים כבתו והוא תפקד בשנים הראשונות לחייה כאביה. כשהייתה בת שנתיים, הצדדים נפרדו וניתן פסק דין שחייב את התובע במזונות, אך הוא ניתק קשר ומעולם לא שילם אותם. האם (הנתבעת) גבתה את המזונות באמצעות ביטוח לאומי.
ב-2017, כשהילדה כבר בת 10, התובע הגיש התובע תביעה לשלילת אבהות, שהתקבלה לאחר שבדיקת רקמות שנערכה לא הותירה צל של ספק כי אינו האב. לאור זאת, בית המשפט קבע כי החל מ-2019 הוא פטור מתשלום מזונות.
בתביעה נוספת שהגיש הוא ביקש לפטור אותו גם מחוב המזונות לביטוח לאומי שתפח עם השנים לסכום כ-200,000 שקל. הוא טען כי מי שצריך לשלם את החוב זו הנתבעת שרימתה אותו, ושהתביעה לשלילת אבהות הוגשה בשלב כה מאוחר משום שהיא ניסתה לחמוק מביצוע הבדיקה הגנטית.
הנתבעת טענה מנגד כי המזונות שולמו לצרכי הקטינה ולא מוסרי לדרוש ממנה כעת להשיב את הכספים. היא הציגה הסכם שנחתם בין הצדדים ב-2006 כשעוד הייתה בהריון, בו התחייב התובע לקחת אחריות על הילדה ולשלם מזונות, בכפוף לבדיקת אבהות. בשורה האחרונה להסכם נכתב שהוא יישא באחריות גם אם יתברר שאינו האב.
התובע השיב כי השורה הזו נוספה להסכם ללא ידיעתו על ידי הנתבעת, לאחר החתימה.
שרשרת של מחדלים
השופטת גילת כהן קיבלה את הטענה שהשורה האחרונה בהסכם לא אותנטית, לאחר שהנתבעת לא ידעה להסביר מדוע נדרשה בדיקת רקמות אם בכל מקרה הוסכם שהתובע אחראי לילדה.
באשר להתנהלות התובע, קבעה השופטת כי יש לו אשם תורם להיווצרות החוב בביטוח לאומי בכך שהשתהה והגיש את התביעה לשלילת אבהות כשהילדה הייתה כבר בת 10, בעוד שידע במשך כל השנים שהחוב נגדו מצטבר.
עוד היא קבעה כי העברת החוב במלואו אל כתפי הנתבעת יעמיד את הילדה בסיכון, כיוון שמצבה הכלכלי אינו שפיר והיא מגדלת אותה לבדה.
השופטת הוסיפה כי גם הנתבעת גרמה לעיכוב כשלא שיתפה פעולה עם בדיקת האבהות, שבוצעה לבסוף רק לאחר שהוצא נגדה צו הבאה.
עם זאת, ציינה השופטת, כי מחדלה של הנתבעת מתמצה בכך שלא הצהירה באופן חד משמעי שניהלה קשר אינטימי עם גבר אחר במקביל ליחסיה עם התובע. לעומת זאת, פסקה, התנהלות התובע היא בבחינת שרשרת של מחדלים חמורים יותר.
לפיכך היא קבעה כי התובע יישא בחוב מיום שנוצר ועד ליום הגשת התביעה לשלילת אבהות ב-2017, ואילו הנתבעת תחוייב מאז ועד תום התקופה בה שולמו בפועל המזונות על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד אופק בלאיש
- ב"כ הנתבעת: עו"ד חני אביטן
עו"ד צבי טהורי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין