בשלב מסוים הסבתא נעמדה לקבל את האורחים, זזה אחורה ונפלה ל-"בור" שבו היה גרם מדרגות. היא נפצעה קשה ונפטרה כעבור חודשים ספורים. השופט קבע שהנתבעת התרשלה ויכלה למנוע את האירוע באמצעים פשוטים ויעילים.
לפעמים האדם מתכנן תכניות, אך החיים מטיחים אותו אל הארץ במלוא אכזריותם. בינואר 2011 התכנסו בני משפחה וחברים במסעדת "רק בשר" בחיפה במטרה לחגוג בת מצווה. ברגע מסוים, סבתה של כלת האירוע קמה מכיסאה לברך את האורחים, כשגבה מופנה לצד גרם המדרגות, מבלי להעלות על דעתה שבעוד רגעים ספורים יתרחש אסון.
לייעוץ בנזקי גוף:
פנו ל- עו"ד דיני נזיקין
לפתע העקב שלה נתקל בשפת האבן שברצפה, היא מעדה אחורנית ונפלה לכיוון גרם המדרגות שמוביל לקומה התחתונה. היא נפצעה בראש ובגב ואיבדה את ההכרה. מיד הגיעה ניידת טיפול נמרץ ופינתה אותה לבית החולים רמב"ם, שם התגלה שהיא סובלת משברים בכל גופה כולל בבסיס הגולגולת, ודימום קשה בראשה.
לאחר חודשים ספורים בבתי חולים שונים, האישה נפטרה, והיא בת 70. בני משפחה הגישו תביעה בבימ"ש השלום בחיפה.
התובעים צירפו חוות דעת מומחה, וטענו כי האירוע מדבר בעד עצמו, והנתבעת התרשלה בשמירה על בטיחותה של המנוחה במהלך האירוע.
נטען, בין היתר, כי גרם המדרגות לא היה מגודר ולא הותקן מעקה בצדו, ובכך בעצם נוצרה "תהום" למשתתפים באירוע ולכלל הציבור ששהה במסעדה.
התובעים הוסיפו כי סידור השולחנות נעשה בצורה רשלנית, והנתבעת הייתה צריכה לצפות מראש שהצבת השולחן בסמוך ל"תהום" תיצור סיכון מוחשי.
לשיטתם, העובדה שמיד לאחר האירוע הנתבעת התקינה מעקה בטיחות מאולתר מלמדת על אחריותה.
הנתבעות – המסעדה וחברת הביטוח שלה – טענו בין היתר, כי המנוחה ידעה שהמסעדה מצויה במבנה טמפלרי עתיק ובו מפלסים, קירות אבן עבים, ספים מוגבהים ורצפת אבנים.
לדבריהן, גרם המדרגות היה רחב ובולט לעין, ולכן המנוחה היא האשמה בתאונה המצערת.
לא יעלה על הדעת
השופט הבכיר יעקב וגנר קיבל את התביעה וקבע שהנתבעת הייתה צריכה לוודא שהמקום פועל על פי דין ובצורה שלא מסכנת את הלקוחות הבאים בשערי המסעדה. כפי הנראה, המשיך השופט, המדרגות טמנו בחובן סכנה בלתי סבירה וצריך היה להתקין מעקות בטיחות, לשים שלטי אזהרה ואולי אף לאסור מיקום שולחנות קרוב כל כך לגרם המדרגות.
השופט דחה את הטענות בדבר אשמתה של המנוחה. לטעמו, הנתבעת, בהיותה מסעדה הפתוחה לקהל רחב מילדים ועד זקנים, הייתה צריכה להניח שיהיו אנשים שעלולים למעוד וליפול אחורנית. המנוחה פעלה באופן סביר ולא ביצעה כל פעולה חריגה, והנתבעות יכלו למנוע את הסכנה באמצעים פשוטים ויעילים.
"לא יעלה על הדעת כי על הבאים בשערי המסעדה תוטל האחריות להישמר ולהיזהר פן יפלו "לבור" הנפער שהוא למעשה גרם המדרגות היורד לקומה מתחת", כתב השופט.
לאחר שפירט את הנזקים, השופט חייב את הנתבעות לשלם לתובעים פיצוי בסך 734,000 שקל, בין היתר על כאב, סבל וקיצור תוחלת חיים, עזרה חיצונית, הוצאות רפואיות ואובדן שירותי בת זוג.
בנוסף, הנתבעות חויבו בשכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהפיצוי, והוצאות משפט בסך כ-13,000 אלף שקל.
* עו"ד אייל בן ישי עוסק בדיני נזיקין.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין