החברה מסרה באיחור של יותר משנה דירה עם שלל ליקויים ועם גינה קטנה משהובטח. טענתה כי מקור הליקויים בעבודות עצמאיות של הדיירת – נדחתה
בית משפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה לדיירת בבניין שעבר תמ"א 38 מאות אלפי שקלים פיצוי בשל ירידת ערך שנגרמה לה כתוצאה מגריעת שטח בגינה, ליקויי בנייה ואיחור במסירת הדירה. בתוך כך, השופט יאיר דלוגין דחה את טענות היזמית כי הליקויים נגרמו כתוצאה מעבודות שביצעה הדיירת בעצמה, וכי הבנייה הושלמה הלכה למעשה לפני קבלת טופס 4 כך שלא נגרם איחור כלשהו במסירה.
ביולי 2011 חתמו התובעת ויתר הדיירים בבניין נשוא התביעה על הסכם לביצוע עבודות תמ"א מול הנתבעת, יזמית נדל"ן. הפרויקט הגיע לסיומו לאחר כשבע שנים עם קבלת טופס 4. התובעת, שלא הייתה מרוצה מהתוצאה, הגישה במאי 2020 את עתירתה לבית המשפט.
היא סיפרה שבדירה נמצאו ליקויי בנייה רבים, ובנוסף שנגרמה לה ירידת ערך כתוצאה מהקטנת שטח הגינה בהשוואה לזה שהובטח לה על-ידי היזמית. עוד טענה הדיירת כי היזמית התעכבה בשנה וחודשיים עם מסירת הדירה. בתוספת פיצוי על עוגמת נפש, דרשה הדיירת בתביעתה פיצוי של כ-450 אלף שקל.
לעומתה טענה היזמית שהליקויים בדירה הינם פרי עבודתה העצמאית של הדיירת, וממילא היא פטורה מאחריות לגביהם. אשר לשטח הגינה עמדה היזמית על כך שבפועל, היא סיפקה לדיירת את מה שהבטיחה לה.
גם בסוגיית העיכוב במסירה גרסה היזמית שהיא פטורה מפיצוי כלשהו, מאחר ולטענתה השלימה את הבנייה עוד לפני קבלת טופס 4 ובתוך התקופה בהסכם שהוקצתה לכך.
התנהלות שאינה מתקבלת על הדעת
אבל השופט דלוגין דחה את עמדת היזמית בכל שלושת הסוגיות שהונחו על המדוכה.
אשר לעניין הליקויים הוא ציין שניתנה ליזמית במהלך המשפט הזדמנות לתקן אותם, אלא שלעמדת מומחה בית המשפט – גם לאחר שתיקנה, נותרו בדירה ליקויי בנייה הדורשים תיקון.
"גם הטענה הכללית שלפיה הליקויים נגרמו בשל עבודות התובעת דווקא לא ניתן לקבל, כשאין התייחסות ממוקדת וספציפית המוכיחה כי ליקוי פלוני הוא בעבודות בנייה שהתובעת ביצעה", כתב השופט.
גם בסוגיית ירידת הערך שוכנע השופט שהצדק עם הדיירת. היזמית ניסתה אמנם להסתמך על תשריט אחר לצורך הצדקת גריעת שטח הגינה, אלא שלדברי השופט "אין זה מתקבל על הדעת כי ישנו לתובעת את הזכויות הקנייניות שלה בדרך אגב וללא החתמתה על הסכם מפורש המשנה את זכויותיה".
עמדת הדיירת התקבלה גם בסוגיית האיחור במסירה, והשופט אימץ את טענתה שהדירה נמסרה לה באיחור של 14 חודשים. בתוך כך הוא דחה את טענתה הסתמית של היזמית לפיה הבנייה הושלמה עוד לפני קבלת טופס 4, בהיעדר הוכחה.
מן העבר השני, תביעת הדיירת לקבלת פיצוי נפרד ועצמאי בשל עוגמת הנפש – נדחתה.
לבסוף פסק השופט לדיירת פיצוי כולל בסך כ-260 אלף שקל עבור ירידת הערך, ליקויי הבנייה והעיכוב במסירה. עוד נפסקו לטובתה שכ"ט עו"ד בסך 30 אלף שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד רמי פילו
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אילן שמר
עו"ד ליאור ברקנפלד
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין