למרות הסכם שהקנה לאלמן זכות להתגורר בדירת אשתו המנוחה עד מותו, בית המשפט החליט לאחרונה לבטל את זכות המגורים שלו, בעקבות הקרע העמוק בינו לבין אשתו סמוך למותה.
המנוחה נישאה לבעלה השלישי לפני 15 שנים בארצות הברית. כעבור כמה שנים הם חזרו לארץ ועברו להתגורר בדירה של האישה בתל אביב.
לשאלות בנושאי סכסוך משפחה:
פנו ל-עורך דין משפחה
בשלב מסוים הבעל מכר את זכויותיו בדירת יוקרה תמורת 1.4 מיליון דולר, וביקש מאשתו לרשום על שמו חצי מזכויותיה בביתה בניו יורק, אך זו סירבה, והבהירה לו כי כל נכסיה מיועדים לעבור בירושה לבנה היחיד מנישואיה הראשונים.
עם זאת, בשנת 2008 היא העניקה לבעלה זכות מגורים בדירה בתל אביב לכל ימי חייו, והם חתמו על הסכם מתאים.
למרבה הצער, מספר חודשים לאחר החתימה חלתה האישה בסרטן, וטסה בליווי בנה לארצות הברית כדי לקבל טיפולים. ממועד זה יחסיה עם בעלה הידרדרו משמעותית והאישה פתחה בהליכי גירושין.
בנוסף, האישה פנתה לבית המשפט למשפחה בתל אביב בבקשה לבטל את ההסכם, בטענה שהגבר הזניח אותה והתעלל בה נפשית בתקופה הקשה בחייה, תוך שניסה לגזול את נכסיה ולהשתלט עליהם.
מנגד, האלמן הכחיש את הטענות, וטען שבנה של אשתו המנוחה הסית אותה נגדו.
בעוד ההליכים מתנהלים האישה נפטרה ממחלתה ובנה המשיך לנהל את התביעה בשמה. במסגרת זו הוא העלה שתי טענות: האחת, כי זכות המגורים ניתנה לנתבע במתנה ואמו הייתה רשאית לחזור בה מהמתנה עקב התנהגותו המחפירה.
השנייה, כי זכות המגורים הותנתה בקיום קשר של נישואים, אהבה וזוגיות, ומרגע שהקשר הסתיים, אין כל היגיון שהנתבע ימשיך לגור בדירה. לעומתו, הנתבע הציג את ההסכם על מנת להראות כי בשום מקום לא נכתב בו שההתחייבות מותנית בטיב מערכת היחסים בינו למנוחה.
"חוזה משפחתי"
טענת התובע לפיה מדובר בעסקת מתנה נדחתה על ידי השופט יחזקאל אליהו, שהסביר כי על פי ההסכם, זכות המגורים לנתבע היא בלתי חוזרת ואינה ניתנת לביטול ללא הסכמה בכתב.
בנוסף, הבהיר השופט כי בהסכם אין זכר לקיומו של תנאי כלשהו הקובע כי מעמדו של הנתבע בדירה תלוי בסיבה זו או אחרת.
ואולם, השופט ציין כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהצדדים להסכם אינם "אנשים זרים" אלא בני זוג, שחתמו למעשה על "חוזה משפחתי", שלא כלל התייחסות לאפשרות של משבר או פרידה.
השופט הסביר שבמקרה כזה, בו לא ידוע מה הייתה דעתם במצב של סכסוך, חוק החוזים מאפשר לבית המשפט להשלים סעיפים חסרים בהתאם לעיקרון התום הלב ולהתרשמותו מרצונם של הצדדים.
לנוכח הקרע העמוק בין בני הזוג לפני פטירת המנוחה, הגיע השופט למסקנה שאילו המנוחה עדיין הייתה בחיים, היא לא הייתה מאפשרת לנתבע להמשיך ולגור בדירתה.
לפיכך, קבע השופט כי למנוחה הייתה זכות לבטל את התחייבותה, והורה על ביטול זכות המגורים של הנתבע בדירה. השופט הביע את תקוותו כי הנתבע ימסור את הנכס לתובע ללא צורך בהגשת תביעה לפינוי, וחייב אותו בהוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין