לפני כשנתיים בעלת בניין בתל אביב נכנסה לצלם את אחת הדירות המושכרות, כשבבית הייתה רק בתו הקטינה של השוכר. באחרונה התקבלה טענת השוכר שמדובר בפגיעה בפרטיות. הוא יפוצה ב-40,000 שקל.
ברחוב מאז"ה בתל אביב נמצא בניין בבעלות משפחתית בו מספר דירות המושכרות בשכירות מוגנת.
בחודש ינואר 2015 בשעות הבוקר הגיעה לבניין בעלת הנכס יחד עם שמאי לצורך ביצוע הערכת שווי לנטילת הלוואת משכנתא. הם ביקרו בכמה דירות וכשהגיעו לאחת מהן, פתחה להן את הדלת בתו בת ה-13 של השוכר. למרות שהאב לא היה באותו זמן בדירה, המשכירה והשמאי נכנסו אליה וצילמו מספר תמונות.
לאחר שיצאו השניים התקשרה הילדה לאביה וסיפרה לו על האירוע. האב ניסה לשוחח עם מזכירתה של המשכירה אך היא ביטלה את טענותיו ולכן הוא שלח למשרד המשכירה מכתב בו הלין על ה"התנהגות הנלוזה" האופיינית למשכירה ולבני משפחתה (בעלי הבניין). האב דרש למחוק את התמונות ולא לעשות בהן שימוש.
מאחר שהמשכירה התעלמה מהמכתב בבוטות, האב הגיש תלונה במשטרה על הסגת גבול. התיק נסגר לאחר שהמשטרה קבעה שהאירוע אינו מתאים לבירור בהליך פלילי.
כחודש לאחר מכן המשכירה הגישה תביעה נגד השוכר בה ביקשה פיצוי של 250,000 שקל בגין עוולת לשון הרע ועוולת נגישׂה (פתיחת הליך פלילי לא מבוסס).
השוכר מצדו הגיש תביעה שכנגד בשמו ובשם בתו הקטינה ועתר לחייב את המשכירה והשמאי בפיצוי של 100,000 שקל בגין הפרת זכותם לפרטיות.
ביתו מבצרו
השופט אבי שליו מבית משפט השלום בתל אביב דחה את התביעה העיקרית. ביחס לעוולת הנגישׂה כתב השופט שהתלונה של האב במשטרה לא התבססה על השערות לא מנומקות אלא על אירוע שקרה ושסופר לו על ידי בתו. כמו כן, להגשת התלונה הייתה סיבה מוצדקת והאב "מימש את זכותו כאזרח במדינה מתוקנת" למחות על כך שהמשכירה והשמאי נכנסו לביתו ללא רשות.
השופט הוסיף שגם לא התקיימו יסודות עוולת לשון הרע שכן במכתבו האב התנסח בהתאם לנסיבות ולא באופן משפיל, ודווקא תגובת המשכירה גילתה "חוסר כבוד משווע".
בכל מקרה, כתב השופט, האב מוגן בהגנות שבחוק לשון הרע מאחר שביקש לגרום למחיקת התמונות ולמחות על העוול שנעשה לו. בנוסף, הוכח שהמשכירה הגישה במהלך השנים תביעות חריגות נגד השוכרים בבניין, ככל הנראה במטרה לגרום להם להתייאש ולעזוב תוך ויתור על זכויותיהם, ולכן עומדת לאב הגנת "אמת בפרסום".
במקביל, השופט קיבל את התביעה שכנגד של האב ובתו על פגיעה בפרטיותם. השופט הדגיש שההגנה על פרטיות אדם בביתו היא "גורפת וקטגורית": "פנים ביתו של אדם הוא מבצרו", כתב השופט והוסיף ש"לאדם יש ציפייה סבירה כי תמונות פנים ביתו לא יפורסמו לציבור הרחב ללא הסכמתו".
השופט הדגיש את חובתו של בעל נכס לכבד את פרטיותו של משכיר הנכס, שלו הזכות הבלעדית להחזיק בו.
השופט קבע שהמשכירה והשמאי נכנסו לדירה וצילמו אותה ללא רשות מבלי שתיאמו זאת מראש עם האב. הוא דחה את טענתם שמדובר ב"פגיעה שאין בה ממש" וכתב ש"ראוי להביע עמדה ערכית ברורה כנגד אירועים כגון אלה".
בסיכומו של דבר חויבה המשכירה בפיצוי של 30,000 שקל והשמאי חויב ב-10,000 שקל נוספים.
המשכירה חויבה בנוסף בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד גוואד אבו אלהיג'א
- ב"כ הנתבע (התובע שכנגד): עו"ד דניאל גרוס
* עו"ד כנרת שמיר מסיקה עוסקת בתחום הנדל"ן
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.