המוסד לביטוח לאומי "נזכר" בחוב של נכה מלפני למעלה מ-11 שנה והתעקש לקזז אותו מקצבאותיו. כשביקש פרטים נאמר לו: אין מסמכים, התיק בוּער. ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל את תביעת הנכה וביטל את החוב.
התובע סיפר שהוא חולה סכרת וסכיזופרן. משנת 1985 נקבעו לו 50% נכות קבועים ואי כושר מוחלט. בין השנים 1997-2002 הוא התגורר בחו"ל. בשנת 2013 הוא הגיש לביטוח לאומי תביעה לקבלת גמלת נכות כללית אולם המוסד הודיע לו על חוב בסך 93,000 שקל, שנוצר בשנים שבהן לא שהה בישראל.
לייעוץ בתביעות ביטוח לאומי:
עורך דין ביטוח לאומי
בתביעה שהגיש בביה"ד לעבודה בת"א הוא טען כי ביולי 2013 החליט המוסד, באופן חד צדדי וללא שימוע, לקזז את החוב מקצבאות להן היה זכאי בשנה החולפת.
הטענה הייתה שפתאום החל המוסד בגביית החוב לכאורה, שתחילתו בשנת 2002, ושעליו נודע לו רק בשנת 2013, ומבלי שהוצג בפניו מסמך כלשהו, בנימוק שהתיק בוער.
מנגד, ביטוח לאומי ביקש לדחות את התביעה בטענת התיישנות. לטענתו, התביעה הוגשה באיחור רב, שכן החוב הובא לידיעת התובע עוד בשנת 2002, וכעת, משתיקו הוכחד, אין יכולת להציג את ההודעה על החוב.
לגופו של עניין, הטענה העיקרית הייתה שהחוב נוצר כשתושבות התובע בוטלה לנוכח שהותו מחוץ לגבולות המדינה.
בהקשר זה, התובע טען כי שלילת התושבות נעשתה שלא כדין, באופן חד צדדי ושרירותי, ומבלי שניתנה לו הזדמנות לטעון טענות, ולמרות שישה ביקורים בארץ באותה תקופה.
ייהנה מהספק
השופטת רוית צדיק דחתה את טענות ההתיישנות. יש לציין כי חוק הביטוח הלאומי קובע כי "כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה".
השופטת ציינה כי לא ברור מדוע המוסד לא פנה אל התובע בדרך כלשהי, למשל בדואר רשום, בכדי ליידע אותו על חובו ולתת לו אפשרות להתגונן בפני שלילת התושבות או הסדרת החוב. בהקשר זה השופטת הצביעה על כך שאין כל מסמך שנשלח אל התובע משנת 2002 ועד שנת 2013 בעניין החוב.
רק בשנת 2013, כשפנה התובע בתביעה לקבלת גמלת נכות, נודע לו על קיומו של החוב והוא העלה שאלות לעניין הסכום המקוזז בגינו. בהתאם, השופטת סברה כי אין התיישנות, שכן מאז שנודע לתובע על החוב ועד להגשת התביעה חלפו שישה חודשים בלבד.
בתוך כך השופטת דחתה את טענות המוסד כי התיק בוער ואין אפשרות להציג מסמכים, שכן טענה זו לא גובתה באף תיעוד ואפילו לא בתצהיר של גורם כלשהו במוסד.
"הדרישה הראשונית לתשלום החוב, כעולה מהמסמכים אשר הוצגו בפנינו הינה בשנת 2013 בעקבות התכתבות ב"כ התובע עם נציגי הנתבע. לא הוצג בפנינו כל הסבר המניח את הדעת לסיבה בעטיה בחר הנתבע שלא לנקוט בהליכים לגביית החוב, והחל בגבייתו כ- 11 שנים לאחר יצירת החוב", כתבה השופטת.
בסיכומו של דבר, השופטת סברה כי ראוי שהתובע "ייהנה מהספק", כלשונה, בנוגע לעצם קיומו של החוב, וזאת בשל נסיבות המקרה המיוחדות והקושי לברר את העובדות.
לפיכך, נקבע כי המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לפעול בכל דרך לגבייה או קיזוז החוב המיוחס לתובע בגין שנים 1997-2002. המוסד חויב בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יהושע שחם
- ב"כ הנתבע: עו"ד שרון חג'ג'
* עורך דין גל בוטבול עוסק בדיני ביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין