ניהל רומן עם נשואה והוכר כאבא - בלי בדיקת רקמות

אם לבן 5 תבעה אבהות מאדם שקיימה עמו יחסים מחוץ לנישואים. הוא טען שהיא ניהלה במקביל קשרים עם גברים נוספים וסירב לבדיקה, אך ביהמ"ש הכריע על סמך הראיות: "הילד צריך לדעת מי אביו"

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קיבל תביעת אבהות נגד אדם שסירב לבצע בדיקת רקמות ולהכיר בילד שנולד לאישה שעמה ניהל רומן. חרף טענתו שישנם עוד אבות פוטנציאליים, בפסק דין שניתן לפני כשנה והותר לאחרונה לפרסום קבעה השופטת מירה רום פלאי כי הוא אביו של הילד.

אם לילד שנולד בשנת 2019 הגישה לפני כשנתיים תביעת אבהות נגד אדם שקיימה עמו יחסים בזמן שהייתה נשואה. היא סיפרה כי אף שסברה וקיוותה שאביו של הקטין הוא בעלה לשעבר, בדיקת רקמות שביצע הבעל שללה זאת.

לדבריה, בתקופה הרלוונטית היא קיימה יחסי מין אך ורק עם הנתבע, ובהמשך חזרה למערכת יחסים אינטימית עם בעלה. סמיכות הזמנים בין התקופות יצרה אמנם חוסר וודאות בנוגע לזהות אביו של הקטין, אך לאחר שהאבהות של בעלה נשללה – יש להכריז על הנתבע כאב.

הנתבע מצדו אישר שקיים יחסי מין עם התובעת בתקופה שבה הרתה, אך טען להגנתו שהיא נהגה להתהולל עם גברים רבים נוספים מלבדו ומלבד בעלה, כולל באותה תקופה.

לשיטתו, מאחר שהתובעת הוליכה שולל גברים רבים כמוהו כשאמרה שהיא נוטלת גלולות, יש עוד נתבעים פוטנציאליים רבים וזכותו לסרב לבדיקת רקמות. הנתבע הוסיף כי התובעת שיקרה לו שהיא לא בהיריון ממנו "במיליון אחוז".

בית משפט רשאי להסיק מסקנות

ואולם, העובדה שהנתבע מכחיש בתוקף את אבהותו לא מנעה ממנו להגיש נגד האם תביעה בסך חצי מיליון שקל בגין מצג שווא כוזב, תרמית וגניבת זרע. תביעתו נדחתה על הסף והוא הגיש על כך ערעור שהתנהל במקביל לתביעת האבהות נגדו.

עם תחילת דיון ההוכחות בתביעת האבהות, עורך הדין של הנתבע הצהיר כי האחרון לא יכול להעיד מאחר שאינו מרגיש טוב מבחינה נפשית. למרות זאת, הנתבע ישב באולם, ענה לשאלות בית המשפט באופן הגיוני וברור, והשופטת התרשמה כי לא הייתה מניעה רפואית שיעיד. מאחר שהנתבע גם ביקש למשוך מהתיק את התצהיר שהגיש, התוצאה הייתה שרק גרסת התובעת עמדה בפני השופטת – והיא האמינה לה.

השופטת ציינה כי טובת הקטין היא לדעת מי הוא אביו. היא הוסיפה שבדיקת רקמות היא דרך המלך הפשוטה, היעילה והאמינה ביותר להוכחת או שלילת אבהות. הבדיקה גם נועדה למנוע את החיטוט בחייהם האישיים של הצדדים, אלא שהנתבע מסרב לה ללא נימוק ענייני.

עוד היא הסבירה כי חוק מידע גנטי מעניק לבית המשפט את הסמכות להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה הנראית לו לעין, ואף לקבוע קשרי משפחה כלפיו.

בהסתמך על הראיות וגרסת התובעת שלפיה קיימה יחסים רק עם בעלה ועם הנתבע, קבעה השופטת כי שלילת אבהותו של הבעל מוכיחה שהנתבע הוא אביו של הקטין. היא הוסיפה כי סירוב הנתבע להיבדק על מנת לשלול זאת מחזק את המסקנה הזו.

לפיכך היא קיבלה את התביעה, הכריזה על הנתבע כאביו של הילד, והוציאה צו אבהות שידווח למשרד הפנים.

הנתבע חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק דין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין