חברת MFX העוסקת בהמרת מט"ח עבור לקוחותיה, פנתה לבית המשפט בטענה שבנק מזרחי מונע ממנה לבצע פעולות בחשבונותיה. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שמדובר בפגיעה בזכות חופש העיסוק, והורה לבנק לאפשר לחברה לפעול בחשבונות.
חברת MFX, המחזיקה ברישיון "נותן שירותי מטבע" (נש"מ) מטעם משרד האוצר, קיבלה לפני שלוש שנים מכתב מבנק מזרחי טפחות, עם מידע על מדיניותו החדשה.
לשאלות בנושאי בנקאות:
פנו ל-עורך דין בנקאות
במכתב צוין כי עקב ריבוי מקרים בהם נותני שירותי מטבע ביצעו בחשבונם פעולות עבור נש"מים אחרים, וכחלק ממדיניות ניהול סיכונים ויישום חובות רגולטוריות החלים על הבנק, הוחלט לאסור על פעולות מסוג זה.
החברה פנתה מספר פעמים אל הבנק וכן אל היחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים, בבקשה לביטול ההגבלות. ואולם, כל ניסיונותיה עלו בתוהו.
בעקבות זאת החליטה החברה לפנות לבית המשפט המחוזי, בבקשה שיורה לבנק לאפשר לה לחזור לפעילות.
לטענתה, מדיניות הבנק פוגעת בזכותה לחופש עיסוק, ולוקה בחוסר סבירות. לדבריה, במדיניות הבנק גלום למעשה אינטרס כלכלי, משום שבעצם הגבלת פעילותה, הוא מצמצם את התחרות לה הוא חשוף בתחום המרת מט"ח.
הבנק, שביקש לדחות את התביעה, הסביר כי שיקוליו נערכו על רקע תפקידם הייחודי של הבנקים, כמי שמצויים ב"חזית המאבק בהלבנת הון". לטענת הבנק, ללא ההגבלות שהוטלו, הנש"מים היו ממשיכים לשמש ככלי מרכזי וחיוני למלביני ההון השונים.
כמו כן, הבנק טען כי חוק הבנקאות אינו חל על המרת מט"ח, כך שהוא אינו צריך להוכיח שהחלטתו למנוע מהתובעת לפעול הייתה סבירה, מה גם שהדבר דווח למפקח על הבנקים, שלא הביע את התנגדותו.
פעילות עסקית לגיטימית
השופט מגן אלטוביה בחן את מדיניות הבנק והבהיר כי היא אכן מתיישבת עם הוראות צו איסור הלבנת הון.
"בהתחשב במעמדם של התאגידים הבנקאיים כ'שומרי הסף' מפני הלבנת הון ובחובות המוטלות על הבנק בצו האמור, מדיניות זו נראית סבירה", כתב השופט, והוסיף כי כאשר גורם זר, דוגמת נש"מ, פועל עבור נש"מים אחרים, הבנק אכן יתקשה לקיים את חובתו.
למרות זאת, השופט הבהיר כי במקרה זה, התובעת הוכיחה שמדיניות הבנק תמנע ממנה לבצע פעילות לגיטימית של רכישת מט"ח, רק בעקבות האפשרות התיאורטית שמדובר בפעולה הקשורה להלבנת הון.
"משפעילות בנקאית מסוימת לא נאסרה בחוק ולא קיים חשש ממשי שהיא קשורה בהלבנת הון או מימון טרור, אין הבנק רשאי למנוע אותה", קבע השופט, תוך שהדגיש את זכותו של הבנק לבקש פרטים והסברים על פעילות בנקאית, ככל שמתעורר חשש ממשי להלבנת הון.
מכאן, הגיע השופט למסקנה שגם אם לא נפל פגם במדיניות הבנק, הרי שההגבלה המוטלת על התובעת פוגעת בזכות חופש העיסוק שלה, ומהווה "סירוב בלתי סביר".
לפיכך השופט החליט להורות לבנק לאפשר לתובעת לרכוש או למכור מט"ח מנש"מים אחרים, או מכל גורם אחר, באמצעות חשבונותיה בבנק, בכפוף לכך שלא מדובר בפעולה המעלה חשש ממשי להלבנת הון.
לסיכום דבריו, השופט העניק רשות לתובעת לתבוע פיצוי כספי בהליך נפרד, אם וככל שהתנהלות הבנק גרמה לה לנזקים.
- ב"כ התובעים: עו"ד רון דרור, עו"ד אופיר מנצ'ל
- ב"כ הנתבע: עו"ד ליאת עיני-נצר, עו"ד ברוריה שריר-הראל
* עורך דין חן ביטון ממשרד חן-דוד עוסק בדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין