בית המשפט: כבוד המת קודם לשיקולים כלכליים

שני בנים שאמם נפטרה בחודש שעבר נקלעו לסכסוך קשה. הבן המתגורר בארץ דרש לקבור אותה בבהילות, בעוד הבן המתגורר בחו"ל דרש לחכות שבוע עד להגעתו ארצה. בית המשפט קבע שכבודה של המנוחה מחייב קבורה ללא דיחוי.

בחודש שעבר הלכה לעולמה אישה מבוגרת והותירה אחריה שני בנים, אחד מהם מתגורר בחו"ל. האח המתגורר בארץ הודיע לאחיו שבחו"ל כי הוחלט לדחות את ההלוויה בשלושה ימים על מנת לאפשר לו להגיע בזמן, אך אחיו ביקש לדחות את ההלוויה בשבוע.

האחים הסתכסכו לגבי מועד ההלוויה עד כדי כך שהאח הישראלי נאלץ לפנות לבית המשפט למשפחה לבית המשפט למשפחה בתל-אביב בבקשה דחופה להוציא צו קבורה.

השופטת קרן גיל קבעה לאחים – המבקש והמשיב –  דיון חריג ביום שישי (יום למחרת הבקשה) כאשר המשיב  מחובר אליו באמצעות תוכנת ה"סקייפ". 

המבקש אמר שהוא רוצה לקבור את אמו בהקדם האפשרי כדי לשמור על כבודה. מנגד, טען אחיו המשיב כי אמם המנוחה לא קיימה אורח חיים דתי, וכבודה מחייב דווקא המתנה עד אשר יגיע ארצה.

כאשר נשאל המשיב מדוע אינו מוכן להגיע באופן מיידי לישראל, אמר שכבר רכש כרטיסי טיסה שלא ניתן לבטל, ומצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לרכוש כרטיס אחר. בנוסף, המשיב דחה את הצעת בית המשפט להמתין עם ההלוויה עוד יום אחד, תוך שציין כי לא יעמוד נפשית במצב בו הלוויית אמו תתקיים שלא בנוכחותו.

עיקרון על

השופטת גיל לא התרשמה מהטענה הרגשית שהעלה המשיב וציינה כי לדעתה המשיב מסרב להקדים את בואו ארצה משיקול כלכלי גרידא. שיקול כזה לא יכול לגבור על עקרון העל של כבוד המת.

השופטת קבעה כי לפי ההלכה היהודית לא ניתן להותיר את גופת המנוחה בקירור לתקופה של למעלה משבוע ממועד פטירתה, ואף אם המנוחה לא קיימה אורח חיים דתי, העובדה שביקשה להיקבר בקבורה יהודית מחייבת לפעול על פי רצונה.

לפיכך, השופטת החליטה לקבל את הבקשה ולהורות על קבורת המנוחה ללא דיחוי.

מפאת רגישות הנושא, ועל מנת שלא להעכיר את היחסים בין האחים, השופט לא חייב את המשיב בהוצאות.

• ב"כ המבקש: לא צוין בפסק הדין
• ב"כ המשיב: עו"ד גדי זילברברג

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין