לאחר שזכתה ב'מחיר למשתכן' בראשל"צ, האישה טענה כי המעבר לשם מירושלים ייטיב עם בנה. בית המשפט דחה את בקשתה
בן 7 לא יעבור עם אמו לדירת 'מחיר למשתכן' שרכשה בראשון לציון – כך קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בירושלים בהחלטה דרמטית. השופטת אורית בן דור ליבל קבעה שקבלת בקשת האם להתיר את המעבר עם בנה תפגע במערכת היחסים ובזמני השהות בין הילד לבין אביו הירושלמי. על רקע המלצת העובדת הסוציאלית להתמיד בקשר עם האב פסקה השופטת שלעת הזו הקטין יישאר בירושלים. היא דחתה את בקשת האם והשיתה עליה הוצאות משפט.
הצדדים הם בני זוג שהתגרשו ומתגוררים כיום בעיר הקודש. במסגרת הסכם הגירושים שנחתם בשנת 2018 הצדדים קבעו בין היתר שהקטין ישהה אצל האב (הנתבע) פעמיים בשבוע ובכל שבת שניה. בשלב מסוים האם זכתה בדירת 'מחיר למשתכן' בראשון לציון והאב – אשר התוודע לכוונתה לעבור לשם יחד עם בנם – הגיש בקשה לצו מניעה. מנגד, התובעת עתרה בתביעה לצו עשה שיתיר את המעבר.
לטענת התובעת הנחיות משרד השיכון מחייבות אותה לגור בדירתה החדשה במשך חמש שנים ולכן נדרש שבנה יעבור לגור עמה. לשיטתה, מעבר הקטין לעיר המרכזית רק ישפר את איכות חייו וייטיב עמו. התובעת הציעה שהנתבע ובנם יקיימו את זמני השהות בראשון לציון, כאשר בסופי השבוע בהם הילד ישן אצל אביו היא מתנדבת להסיעו לירושלים.
הנתבע מנגד טען שטובת בנו היא בהמשך מגוריו בירושלים. לדבריו, רכישת דירה בעיר אחרת לא מצדיקה פגיעה בשגרת חייו של הילד ובקשר שלו עם אביו. הנתבע הוסיף שאין איסור להשכיר דירת 'מחיר למשתכן', כך שהתובעת יכולה להמשיך לגור בירושלים ולהשכיר את דירתה החדשה לאחרים.
עוד ציין הנתבע כי הוא עובד בבקעת הירדן כך שקיום זמני השהות בראשון לציון יקשה עליו מאוד.
עשר נסיעות בשבועיים
השופטת בן דור ליבל ציינה שיש לאזן את בקשת האם אל מול עתירת האב לקיים מערכת יחסים נורמלית עם בנו.
בתוך כך היא כתבה שבתסקיר שהוגש לבית המשפט המליצה העובדת הסוציאלית על המשך מגוריהם של התובעת ובנה בירושלים תוך המשך קיום זמני השהות בין הבן לאביו. השופטת ציינה כי מדובר בהמלצת גורם נייטרלי ובלתי מוטה, וכי היא לא מוצאת סיבה לסטות ממנה.
לדברי השופטת מגורי הקטין בירושלים מאפשרים לו לנהל קשר משמעותי ואיכותי עם שני הוריו במקביל. עם זאת, ככל שהתובעת תעבור לראשון לציון הקשר ייפגע והצדדים ייכנסו למערבולת של נסיעות על מנת להתמיד בניהולו.
השופטת העירה כי גם בהנחה שזמן הנסיעה בין שתי הערים עומד על 50 דקות "בלבד" כטענת התובעת, הדבר ייצור מעמסה בלתי סבירה על הילד. כך למשל, בימים בהם הוא לן אצל הנתבע ייאלץ הקטין להשכים קום ולנסוע מירושלים לראשון לציון לפני תחילת יום הלימודים כדי להגיע לבית הספר בזמן. "מדובר בעשר נסיעות במחזוריות של שבועיים", כתבה השופטת.
יוצא, לדברי השופטת, שהעתקת מקום המגורים כבקשת התובעת תרחיק את הקטין מאביו באופן שעלול לפגוע בהורותו של הנתבע. מתן היתר למעבר עלול להפוך את הנתבע מאב המעורה בחייו של בנו להורה מרוחק מעיר אחרת המתקשה לדעת מה עובר על בנו, כתבה השופטת, ודחתה את הבקשה.
התובעת חויבה בהוצאות משפט בסך 4,000 שקל.
- ב"כ האם: עו"ד יורם אקוע
- ב"כ האב: עו"ד אורית אפרתי
עו"ד אלי לאון רייך
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין