טרטור קשישים בביטוח לאומי? מזה למעלה משנה מתעקשת הוועדה הרפואית מטעם המוסד שלא לאשר סיוע כספי לקשיש הסובל מדכאון קשה, אבדן זיכרון ואינו מצליח לאכול או להתלבש בגפו. לאחר שני ערעורים החליט בית הדין להורות על החלפת הרכב הוועדה שתדון מחדש בעניינו.
קשיש הובא בפני הועדה לשירותים מיוחדים בביטוח לאומי על מנת שתבדוק את זכאותו לגמלת שירותים מיוחדים. אף ששטח בפניה את מצבו הנפשי והרפואי הקשה, היא דחתה את בקשתו באפריל 2013. בהחלטתה היא ציינה, שאף שהקשיש זקוק לעזרה בביצוע רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה, הוא אינו עומד בקריטריונים לקבלת הגמלה.
הקשיש, שניסה להתאבד לאחרונה וטען שאינו מסוגל להתלבש או לאכול לבד, אינו שולט בסוגריו וסובל מאבדן זיכרון, ערער על ההחלטה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
בעזרת בית הדין, הסכימו הצדדים שהוועדה תבדוק שוב את רמת הסיוע לה זקוק הקשיש בביצוע פעולות שונות, תוך פירוט ההחלטה ונימוק כל רכיב ורכיב, ולאחר שתבצע לקשיש בדיקות חדשות. ההסכמה קיבלה תוקף של פסק דין.
מספר חודשים לאחר מכן קיבל הקשיש את ההחלטה החדשה וגילה שדבר לא השתנה. התנהלות מקוממת זו אילצה אותו להגיש ערעור נוסף.
הקשיש טען שהוועדה מבוצרת בעמדתה, לא קיימה את הוראות פסק הדין וכלל לא נתנה את דעתה למצבו ולאסמכתאות שהגיש לעיונה.
ביטוח לאומי התעקש שהוועדה מילאה אחר כל הוראות פסק הדין והגיעה להחלטה בהתאם לשיקול דעתה הרפואי. לטעמו, אף שהמערער נעזר בזולת, בפועל הוא מסוגל לבצע את פעולות רבות בעצמו. באשר למצבו הנפשי, נטען שהוועדה מצאה שאינו מתכוון להוציא לפועל את מחשבותיו האובדניות.
הוועדה מקובעת
השופטת דגית ויסמן הבהירה לביטוח לאומי שהוועדה הייתה מחויבת לפעול לפי הוראותיו המדויקות של פסק הדין, ובכלל זה לערוך במערער בדיקות חדשות ולנמק את החלטתה בבהירות, אך לא עשתה זאת.
למעשה, קבעה השופטת, שהוועדה לא מילאה אף לא הוראה אחת בפסק הדין, אלא הפנתה, לרוב, להחלטתה המקורית. לגבי סוגיית האכילה, הוסיפה השופטת, שבעוד שבהחלטה המקורית נקבע שהמערער בקושי מסוגל לאכול בעצמו, הפעם נקבע שהוא בהחלט מסוגל לאכול לבד, אם כי האכילה אינה אסתטית. את השינוי בעמדתה, פסקה השופטת, הוועדה לא טרחה להסביר או לנמק ואפילו לא ברור אם אכן ערכה למערער בדיקה נוספת שהובילה לשינוי זה.
באשר למצבו הנפשי של המערער, מצאה השופטת, כי הוועדה התעלמה ממסמך רפואי שדיווח על אבדן הכרה וזיכרון ועל הזנחה בבית, אף שחויבה לעשות כן. גם לא ברור כיצד הגיעה הוועדה למסקנה שהמערער סובל מדיכאון חריף המלווה במחשבות אובדניות, אך אינו זקוק להשגחה, כיוון שלא נימקה את קביעתה.
התנהלותה של הוועדה, סיכמה השופטת, מעוררת חשש ממשי שהוועדה מקובעת בעמדתה, ולכן קבעה שיש לדון שוב בעניין המערער ובאופן חריג, אף מוצדק לקבל את בקשתו, ולהחליף את הרכב הוועדה. השופטת אסרה על ההרכב החדש לעיין בפרוטוקולים ובהחלטות של הוועדה הנוכחית.
לדברי עו"ד מאירה זהר, העוסקת בביטוח סיעודי, קשישים "זוכים" לעיתים קרובות לטרטור, ולא רק בביטוח לאומי אלא גם בחברות הביטוח. מאבק עיקש מול גורמים אילו מניב בד"כ תוצאות טובות, כשיש לדעת שקביעת הביטוח הלאומי מהווה תשתית לקבלת זכויות ביטוחיות במצב סיעודי.
*עו"ד מאירה זהר עוסקת בביטוח סיעודי
** המגיבה לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין