ביטוח לאומי לא רשאי לשלול נוכחות עו"ד בחקירה ללא סיבה טובה

האם מבוטח זכאי להיכנס לחקירה של ביטוח לאומי עם עו"ד? התשובה העקרונית של ביה"ד האזורי לעבודה בת"א הייתה חיובית, וזאת לנוכח חובתה של רשות מנהלית לנהוג בסבירות ובהוגנות.   

בקשת מבוטחת לתשלום דמי פגיעה בעקבות פגיעה נפשית בעבודה נדחתה בספטמבר 2015 לאחר שסירבה להיחקר על ידי נציגי ביטוח לאומי שלא בנוכחות עורכת דינה. חודש לאחר מכן היא  תבעה את ביטוח לאומי בביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב וביקשה לחייב אותו לברר את תביעתה לגופו של עניין.

המבוטחת, שלטענתה נפגעה נפשית באורח קשה לאחר שמעסיקיה הקודמים העלילו עליה כי היא שותפה בארגון פשע בין-לאומי, טענה כי לא ייתכן שביטוח לאומי יסרב לחקור אותה רק משום שהיא מיוצגת על ידי עורכת דין, שהרי מדובר בפגיעה קשה בזכויותיה, ובהן זכות הייצוג המעוגנת בחוק לשכת עורכי הדין.

כמו כן, לשיטתה, חקירה בביטוח לאומי בחשד למרמה היא ממש כמו חקירה פלילית ולכן היא זכאית לזכויות זהות לאלה של חשוד שנחקר במשטרה.

מנגד טען ביטוח לאומי כי שיתוף פעולה מלא עם החוקרים נדרש על מנת שיוכלו לוודא שגמלאות יגיעו למי שזכאי להן באמת. עוד נטען כי זכותה של המבוטחת להיוועץ עם עו"ד לא נשללה ממנה, וכל שהתבקשה הוא שלא להכניס את עוה"ד שלה בעת מסירת ההודעה לחוקר.

בנוסף נטען כי חקירות ביטוח לאומי אינן נחשבות לחקירות פליליות ולכן למבוטחים אין "זכות קנויה" למסור את דבריהם בנוכחות עו"ד.

עו"ד אינו "מטריד"  

השופטת עידית איצקוביץ לא הסכימה עם עיקר עמדתו של הביטוח הלאומי. ראשית, השופטת קבעה כי אין זה נכון שהתובעת לא שיתפה פעולה עם חוקרי המוסד, ולכן לא הייתה עילה לדחות את בקשתה. בהקשר זה השופטת ציינה כי התובעת התייצבה לחקירה בזמן וצירפה את כל המסמכים הרלוונטיים.

יותר מזה, השופטת הבהירה שגם בהנחה שביטוח לאומי היה מוסמך לדחות את התביעה רק בשל ההתעקשות על נוכחות עו"ד, היה עליו להזהיר את התובעת לפני כן, ולא למהר ולדחות את תביעתה. החלטה זו, לפי השופטת לא הייתה סבירה וגם לא חוקית.  

מכאן עברה השופטת לשאלה המרכזית, שהתשובה עליה משליכה על כלל המבוטחים: האם מבוטח זכאי להיכנס לחקירה של ביטוח לאומי עם עו"ד? התשובה העקרונית של השופטת איצקוביץ הייתה חיובית.

אמנם, השופטת הסכימה כי חקירה בביטוח לאומי אינה דומה לחקירה פלילית וכי אין מקור חוקי המתיר או מונע זאת. אלא שלטעמה, ההכרעה כאן צריכה להיעשות בהתאם לחובותיו של ביטוח לאומי כרשות מנהלית לפעול בסבירות, בשיקול דעת ובהוגנות כלפי המבוטחים.

לפי השופטת, הדחייה האוטומטית של בקשת התובעת רק משום שהתעקשה על נוכחותה של עוה"ד, מבלי שהייתה טענה ספציפית כנגד עוה"ד או האופן שבו תשפיע על החקירה, לא הייתה מוצדקת. ההתייחסות לעורכי דין כגורם "מטריד" ו"מעכב", ציטטה השופטת את שופט העליון יורם דנציגר בהליך אחר, אינה ראויה. עצם נוכחות עו"ד בחקירה אינה בהכרח מפריעה לחוקרים.

יתרה מזו, השופטת הפנתה למקרה אחר שבו כן אפשרו למבוטח להיחקר בנוכחות עו"ד, מה שמעיד על כך שלביטוח לאומי אין מדיניות אחידה בנושא.

לבסוף, השופטת ביטלה את החלטת ביטוח לאומי בשל היותה בלתי סבירה. המוסד ימשיך לטפל בתביעת התובעת. אם שוב יחליט להתנגד לנוכחות עו"ד, חובתו לנמק מדוע. המוסד אף חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 2,500 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד ליליה גל פישמן-דורון
• ב"כ הנתבע: עו"ד שירה צמיר

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין