אף שחוב הארנונה נוצר לאחר שהחייב נכנס להליכי פשיטת רגל, בית המשפט קבע שהיה על העירייה לקבל את אישור בית המשפט להטלת העיקול
בבית המשפט העליון נדחה לאחרונה ערעור של עיריית תל אביב על החלטת בית המשפט המחוזי בעיר לבטל הליך עיקול שנקטה נגד תושב שצבר חובות ארנונה. התושב נמצא בהליכי פשיטת רגל והחוב שבגינו הוטל העיקול נוצר לאחר כניסתו להליך. בית המשפט קבע שאף שמדובר בחוב שאינו ״בר תביעה״ במסגרת הליך פשיטת הרגל, העירייה הייתה צריכה לקבל את אישור בית המשפט של פשיטת הרגל מראש ומשלא עשתה כן העיקול בוטל כדין.
התושב צבר חובות ארנונה בגין נכס ששכר בתל אביב בין השנים 2006-2011. הוא נקלע להליכי חדלות פירעון וב-2010 הוא הוכרז כפושט רגל.
במסגרת הליך פשיטת הרגל העירייה הגישה תביעת חוב על סך של כ-178,000 שקל שאושרה במלואה.
אלא שחוב הארנונה המשיך לתפוח. לכן, בשלב מסוים בשנת 2015 חידשה העירייה את הליכי הגבייה נגד החייב והטילה עיקול על חשבון הבנק שלו.
ב-2019 ניתן לחייב הפטר מותנה בכפוף להפקדת 60,000 שקל לקופת פשיטת הרגל. בהמשך לכך הוא ביקש לבטל את העיקול.
בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה וציין כי נקיטת הליכי הגבייה מחוץ להליך פשיטת הרגל מהווה עשיית דין עצמי ואינה כדין. הוא ציין כי אם נוצרים חובות חדשים על העירייה לפנות לבית המשפט בבקשות מתאימות, ולא להתעלם מהוראות הדין.
בערעור טענה העירייה כי משמעותה המעשית של ההחלטה היא שחייב בהליך פשיטת רגל שקיבל הפטר מותנה בכפוף לתשלומים שנקבעו, רשאי להמשיך ולצבור חובות ארנונה ללא מגבלת זמן, מבלי שהרשות תוכל לפעול על מנת לעצור את יצירתם, לצמצמם או לגבותם.
כונס הנכסים הרשמי טען בתגובה כי מרגע שנפתח הליך קולקטיבי בעניינו של חייב, אין לאפשר ניהול הליכי גבייה פרטניים נגדו.
הנאמן טען כי יש לדחות את הערעור ועל העירייה מוטלת החובה לפנות לבית המשפט כדי לגבות חובות חדשים ואין לתת לה עדיפות על פני נושים אחרים.
האכסניה הטבעית
השופט דוד מינץ הסביר כי לפי פקודת פשיטת הרגל חובות שנוצרו אחרי מתן צו הכינוס אינם ״ברי תביעה״ במסגרת ההליך ולא חל עיכוב הליכים לגביהם. לפיכך, מבחינה עיונית, ניתן להעלות על הדעת כי נושה בחוב שאינו בר-תביעה אינו מנוע מלנקוט בהליכים נגד החייב בפשיטת רגל.
אולם, נושה כאמור יתקל בקושי מעשי בגביית חובו, ועל כן יצטרך להצטייד מראש באישור בית משפט של פשיטת רגל על מנת לנקוט בהליכי הגביה. זאת, מאחר שנכסי פושט הרגל מוקנים כולם לנאמן ממועד מתן צו הכינוס ועד למתן ההפטר.
השופט הוסיף כי בהתחשב בסמכותו הרחבה של בית משפט של פשיטת רגל, האכסניה הטבעית בה יש לדון בשאלה האם ישנם נכסים "עודפים" מהם יכול להיפרע נושה שאינו נכלל בהליכי פשיטת הרגל, היא בית משפט של פשיטת רגל.
השופט סיכם כי נושה שבידיו חוב שאינו בר תביעה אינו יכול לנקוט בהליכי גבייה מבלי שניתן אישורו של בית משפט כי ניתן לגבות את החוב מנכסים עודפים.
העירייה חויבה בהוצאות של 20,000 שקל.
- ב״כ העירייה: עו"ד רוי בר-קהן, עו"ד קלרה פונרוב
- ב״כ הכנ״ר: עו"ד אסף ברקוביץ'
- ב״כ הנאמן: עו"ד אמיר כספי
- ב״כ החייב: לא צוין
עו"ד מסלה אייצ'לותם
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין