התובע, יורם רבי, כיהן בעבר במספר תפקידים ציבוריים. בימ"ש השלום בת"א קיבל את תביעתו לפיצויים בגין לשון הרע, אם כי לא את הסכומים שתבע, בעיקר בשל העובדה שהנתבעת התנצלה.
"גנבת את כל הכסף!", "אתה היית הבן אדם הכי גנב", "אתה קטסטרופה", כך הטיחה אחת הדיירות באסיפת דיירי מתחם ה"קולוני ביץ'" בבת ים לעבר יורם רבי, שכיהן בשנות השמונים כראש עיריית רמלה, ונטל חלק באסיפה כאחד הדיירים.
לייעוץ בענייני לשון הרע:
עורך דין לשון הרע
בעקבות זאת הגיש רבי תביעה לפיצויים בסך 150,000 שקל על הוצאת לשון הרע, בבית משפט השלום בתל-אביב.
קולוני ביץ' הוא מתחם סגור, ובו כ-370 דירות, בריכת שחייה, סאונות, חדר כושר וגישה ישירה לחוף הים. האסיפה, שבה נכחו כמאה אנשים, נערכה בתחילת 2014 במסגרת אירועי הבחירות לנציגות הבית לניהול המתחם.
התובע היה איש ציבור במשך שנים רבות. בין השאר, הוא היה חבר במספר ועדות מקומיות לתכנון ובנייה באזור המרכז, ובמשך כ-13 שנה, בין 1998 ל-2011, כיהן כראש אגף המקרקעין ברשות הנמלים והרכבות.
הדברים נאמרו בעקבות פרשת "אזורים", במסגרתה נבחרו התובע ורעייתו כמעין תובעים ייצוגיים בתביעה נגד חברת הבנייה בגין ליקויים בהתנהלותה הכספית, כשהשיקול בבחירת התובע היה עברו כאיש ציבור נקי כפיים ואחד הרוכשים הראשונים בפרויקט.
הפרשה הסתיימה בפשרה בין נציגות הדיירים באותה עת לבין "אזורים", כאשר רבי טען שכמו דיירים אחרים, נודע לו עליה בדיעבד, משלא היה שותף למשא ומתן בין הצדדים.
לטענתו, הנתבעת אמרה את הדברים במודע ובמכוון, על מנת להשחיר את שמו וכדי למנוע מהדיירים לבחור בו לנציגות.
הוא אף ציין כי מאותו יום שמו הטוב כאיש ציבור נפגע קשות, וחייו אינם חיים.
לתביעה הוא צירף תמליל של הקלטת האסיפה וקובץ וידאו. לדבריו, הנתבעת, בצעקותיה, ניסתה לייחס לו קבלת שוחד מחברת "אזורים", על מנת להפחית את סכום הפשרה.
הנתבעת טענה כי מעולם לא האשימה את התובע בגניבה כלשהי וכוונתה הייתה להביע מחאה נגד השתלשלות העניינים בפרשת "אזורים", נגד הסכם הפשרה, שלשיטתה פגעה בדיירי הפרויקט.
היא אף סיפרה שבזמנו היה לה יסוד סביר להאמין כי הסכם הפשרה הושג בידיעת התובע.
מאוחר יותר, הנתבעת התנצלה בפני התובע, שלחה מכתבי התנצלות לכל משתתפי האסיפה, ואף תלתה מכתב התנצלות על לוח המודעות. היא הצהירה שהיא מוכנה להתנצל בכל דרך נוספת, וטענה שלא התכוונה לפגוע בו.
הדברים נאמרו בלהט
"אין ספק כי הדברים שנאמרו על ידי הנתבעת באסיפת הדיירים מהווים לשון הרע ויש בהם כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע, אשר היה איש ציבור רב פעלים ואשר רבב לא דבק בשמו", ציין השופט עזריה אלקלעי.
אולם התוצאה הייתה פיצוי נמוך משמעותית מזה שדרש התובע.
השופט הסביר שלעניין הפיצוי יש לקחת בחשבון שיקולים חברתיים עקרוניים וכן שיקולים פרטניים כמו היקף הפרסום וחומרתו.
במקרה הזה, הבהיר השופט, דברי התובעת היו אמנם "בלתי ראויים ומיותרים", אלא שהם נאמרו בלהט אסיפת הדיירים על רקע חוסר שביעות רצונה מהסכם הפשרה, ולא במטרה לפגוע בתובע.
מעבר לכך, המשיך השופט, התובע לא הוכיח שנגרמו לו נזקים כלכליים. כמו כן, יש להתחשב גם בעובדה שהנתבעת התנצלה בפני התובע ושלחה מכתבי התנצלות לדיירים.
בסופו של דבר, השופט קבע שהנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך 25,000 שקל, והוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
* עורך דין קרן מרץ עוסקת בדיני לשון הרע
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין