המוסד סירב לפטור חייב מחוב מזונות, והציע לקזז מקצבת הנכות שלו. אולם ביהמ"ש המחוזי בת"א נענה באחרונה לבקשת החייב. השופטת: מטרתה של קצבת נכות אינה לפרוע חובות אלא לתת אפשרות לחיות בכבוד.
לפי פקודת פשיטת רגל, צווי הפטר מחובות לא יחולו על מזונות, כלומר מזונות בכל מקרה צריך לשלם. עם זאת, הפקודה מתירה לבתי המשפט שיקול הדעת להורות אחרת ולפטור חייבים גם מחובות של מזונות במקרים שבהן הנסיבות מצדיקות זאת.
בקשה שנדונה לאחרונה נדונה בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב עסקה בשאלה זו, במסגרתה החייב ביקש להרחיב את תחולת ההפטר על חוב המזונות שלו לביטוח לאומי, בסך 197,300 שקל.
במקרה זה לא מדובר בחייב "רגיל". האיש בן 63 נכה בשיעור של 84%. בשנת 2009 הוא עבר אירוע מוחי, ומונה לו אפוטרופוס לגוף ולרכוש. מאז הוא שוהה בהוסטל לדיור מוגן ומתקיים מקצבת נכות של ומעבודה במסגרת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות, בשכר מזערי של 10.5 שקל לשעה. בשל פגיעתו המוחית הוא מתקשה בדיבור ובביטוי רצונותיו.
בשנה שעברה הוא הוכרז כפושט רגל וקיבל צו הפטר מחובותיו. באותו יום נערך דיון בנושא של חוב המזונות.
באותו מעמד גרושתו הסימה לוותר על חוב המזונות כלפיה בתנאים מסוימים. לעומת זאת, הביטוח הלאומי סירב, בטענה שלא מדובר כאן במקרה מספיק "נדיר". המוסד הסכים לגבות את החוב בדרך של קיזוז 10% משיעור קצבת הנכות של החייב.
טענתו העיקרית של המוסד הייתה כי בסיס האיסור על הפטר מזונות הוא סוציאלי ונועד להגן על הזכאים למזונות, המהווים אוכלוסייה פגיעה וחלשה.
בנוסף נטען כי מתן ההפטר אף פוגע בקופת המדינה – לדברי המוסד החוב של החייבים במזונות לקופת המדינה עומד על 4.8 מיליארד שקל – שכן המוסד הופך להיות מממן קבוע של חייבים שלא משלמים מזונות.
לעומת גישת הביטוח הלאומי, הנאמן היה בדעה שיש להיעתר לבקשת החייב בשל מצבו החריג, המצדיק בעיניו התחשבות מיוחדת.
להעביר כספים מכיס לכיס?
השופטת נועה גרוסמן פירטה את השיקולים השונים לפטור ממזונות, כפי שהתווה ביהמ"ש העליון, ובהם כושר הפירעון הנוכחי והעתידי של החייב, נכסיו, מצבו האישי והבריאותי, מועד היווצרות החוב, התנהלותו של החייב, מצבם הכלכלי של הזכאים למזונות, ועוד כהנה וכהנה.
"יש להבדיל בין חייב שמצבו הכלכלי והבריאותי אינו שפיר, לבין חייב כבענייננו שמצבו ירוד ממש. חייב המתגורר בהוסטל, ומתקיים מקצבת נכות ומשכר זעום מעבודה מותאמת לאנשים עם מוגבלויות", כתבה השופטת.
השופטת דחתה את פתרון הקיזוז שהציע המוסד וכינתה אותו "פתרון דמה", שלא יועיל למוסד במאום אולם בחייב הוא יפגע, מה גם שתכליתה של קבצת נכות אינה לפרוע חובות אלא לסייע לחייב.
בנוסף, הושפטת שאלה, רטורית, "מה כאשר חייב המזונות, כבענייננו, הינו נכה המתפרנס מן הקופה הציבורית דהיינו מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי מה יועיל לקופה הציבורית אם תעביר את הכספים מכיס לכיס?"
בתוך כך השופטת הזכירה כי הליכי פשיטת הרגל חרטו על דגלם מסר סוציאלי ומתן אפשרות לחייב לחיות בכבוד. בהמשך ההחלטה השופטת כתבה: "אני סבורה כי הדרך להגנה על אוכלוסייה מוחלשת זו, אינה צריכה לבוא על חשבון חייב נכה המתגורר בהוסטל, המהווה אף הוא אוכלוסייה מוחלשת".
לפיכך, בסיכומו של דבר השופטת נעתרה לבקשה וקבעה כי צו ההפטר יורחב גם על חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי.
- ב"כ המבקש: עו"ד סאטובי
- ב"כ המל"ל: עו"ד ששפורטה
- ב"כ הנאמן: עו"ד צדיקי
* עורך דין שי ליאון עוסק בדיני פשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין