איבדה את המשמורת על שני בניה – ותשלם עבורם מזונות

הסברי האם כי הגורם לעזיבת ילדיה אינו הזנחה מצדה אלא ניכור הורי באמצעות "טרור פסיכולוגי מתמשך" מצד האב, לא הועילו. היא חויבה במזונות בסך 2,800 שקל

בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעת מזונות שהגיש אב ל-2 נגד זוגתו לשעבר ואם ילדיו. אף שההסכם ביניהם קבע כי הבנים ישהו אצל אמם, בשלב מסוים הם עברו לגור אצל אביהם לאחר שלטענתו האם הזניחה אותם. האם, לעומת זאת, טענה שהקשר עם ילדיה התרופף בשל ניכור הורי מצד האב, וביקשה לפטור אותה ממזונות. סגנית הנשיא ענת אלפסי דחתה את בקשתה וקבעה שעליה להשתתף בהוצאות החודשיות על ילדיה.

הצדדים חיו בעבר כידועים בציבור והביאו לעולם שני בנים, בני 17 ו-12 במועד הגשת התביעה. בשלב מסוים נקלעו יחסיהם למשבר והם נפרדו. בשלהי 2017 הגיעו הצדדים להסכם שקבע כי המשמורת על בנים תהיה של האם, תוך חיוב האב במזונות. ההסכם אושר בבית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין.

אלא שמאוחר יותר, בתחילת 2019, עברו הבנים להתגורר אצל אביהם כשהאחרון הסביר את המהלך בהזנחה מצד האם. מכאן תביעת המזונות שהוגשה לבית המשפט כשנה לאחר המעבר. בתביעתו סיפר האיש שהוא נכה המתקיים מקצבת נכות ומהכנסה של 2,400 שקל בלבד מעבודה כנהג ומנופאי. עוד סיפר, כי נאלץ למכור מגרש בשווי 800,000 שקל על-מנת לכלכל את ילדיו.

לטענת האב הכנסות זוגתו לשעבר גבוהות משלו באופן ניכר, כך שמוצדק לחייב אותה במימון 80% מצרכי הילדים מאז מעברם אליו.

מנגד, האם התכחשה לתזת ההזנחה וטענה כי בניה עברו לאביהם אחרי ש"פעל ללא לאות לניכור באמצעות טרור פסיכולוגי מתמשך". בפן הכלכלי סיפרה האם, שאף היא נכה, כי הכנסות התובע בפועל גבוהות מאלה שהוצגו, וכוללות תשלומים בגין עבודות מהצד בתיווך ומכירת מכוניות.

עוד טענה האם שהתובע מהנדס בהכשרתו ובעל פוטנציאל השתכרות גבוה, אך בוחר לעבוד במשרה חלקית. לדבריה, האב לא הוכיח שמכר את המגרש בבעלותו כדי לממן את הוצאות ילדיו. בנסיבות אלה נטען שהיא פטורה מתשלום מזונות, ולכל היותר עליה לשלם 500 שקל לילד.

ערך המגרש עשוי להאמיר

השופטת אלפסי מצאה שהכנסותיהם הפנויות של הצדדים שוות לחלוטין כך שברמה העקרונית ולנוכח מגורי הבנים אצל האב – מוצדק לחייב את האם במזונות. "מצבם הכלכלי של ההורים דומה, שניהם בעלי נכס מקרקעין, שניהם מקבלים קצבאות נכות, שניהם עובדים באופן חלקי ולשניהם מקורות הכנסה נוספים המשתקפים בחשבונות הבנק", כתבה.

ביחס לאב ציינה השופטת שהכנסותיו ה"רשמיות" מביטוח לאומי ומעבודתו אמנם נמוכות, אלא שלחשבונו בוצעו הפקדות נוספות בסך עשרות אלפי שקלים שאף אותן יש להביא בחשבון לעניין המזונות. בתוך כך היא העירה שלעת עתה המגרש שלו במרכז הארץ רשום על-שמו, כאשר בעתיד ייתכן ויבנו עליו באופן שיעלה את ערכו למיליוני שקלים.

בסופו של יום העריכה השופטת את הכנסתם הפנויה של שני ההורים בכ-5,300 שקל כל אחד. עוד נמצא שצרכי הילדים לרבות מדור הינם כ-5,600 שקל בחודש. בנסיבות אלה נקבע שהאם תישא במחצית מצרכי הילדים, כלומר 2,800 שקל בחודש עד הגיעם לגיל 18.

בשולי הדברים ציינה השופטת שהאם נהגה לרכוש מדי חודש עבור ילדיה ביגוד וציוד מחשבים בסכום מסוים כאמצעי לחידוש הקשר עמם. היא קבעה כי יש לאפשר לה להמשיך לעשות זאת על-חשבון המזונות שנפסקו, כאשר את היתרה עליה להעביר לאב.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין