האם פילגש שילדה לגבר נשוי ילדים נחשבת בעיני ביהמ"ש כידועה בציבור? ואם כן – מה המשמעויות של מעמד זה? האם היא זכאית לנתח מנכסיו של האיש שהכחיש כל קשר לאם ילדיו במהלך הדיונים בתיק?
גבר ואישה, בני העדה הבדואית תושבי אזור הצפון, החלו לנהל רומן ב-1983, בשעה ששניהם היו נשואים לאחרים. הרומן נפרש על פני 20 שנה ואף נולדו לשניים תשעה ילדים, ובינתיים האישה אף התגרשה מבעלה החוקי. הגבר, לעומתה, המשיך להתגורר עם אשתו החוקית וששת ילדיהם וכך, לעיתים היה מבקר את פילגשו.
בחלוף 20 שנות זוגיות, החליטה האישה לעשות מעשה והגישה תביעה להכיר בה כידועה בציבור של האיש, כדי שמכוח מעמד זה תוכל לתבוע בעתיד זכויות ברכושו. בתביעה, שהוגשה לביהמ"ש לענייני משפחה בקריות, סיפרה האישה כי הזוגיות אף מוסדה בטקס נישואין דתי, שלא נרשם כיוון שבאותה עת עוד הייתה נשואה.
הגבר, מצדו, הכחיש שאי פעם נישא לתובעת או שהיא זכאית למעמד של ידועה בציבור וטען שמדובר ברומן שביסודו הנאה מינית בלבד. הוא טען, כי היחסים ביניהם מעולם לא הושתתו על שיתוף כלשהו: הם לא גרו ביחד, לא ניהלו משק בית משותף ולא רכשו רכוש במשותף. כמו כן, התכחש האיש לילדיהם המשותפים.
ביהמ"ש קיבל את עמדת הבעל ודחה את תביעת האישה. אלא שזו לא השלימה עם ההחלטה, וערערה לביהמ"ש המחוזי בחיפה.
במהלך הדיונים בערעור הגבר נפטר.
אדם לא מוליד 9 ילדים עם פילגש
לפי השופטת שושנה שטמר, מהראיות עולה כי המנוח התכוון לשאת את המערערת כאישה שנייה, וכי ערכו את טקס הנישואים בתקווה שייתן תוקף ליחסיהם.
השופטת קבעה, שהמבחן להתקיימות התנאי של חיי משפחה משותפים הוא סובייקטיבי ולא תמיד דווקא מגורים משותפים הם שמכריעים את הכף. לשיטתה, בדרך כלל אדם המחפש לו פילגש לשעשועיו לא מוליד עמה תשעה ילדים. בפועל, קבעה השופטת, שדירת המערערת שימשה למנוח כבית שני והמערערת ראתה עצמה כאשתו השנייה – ועל כן בהחלט נחשבו כידועים בציבור.
עם זאת, קבעה השופטת, שעצם מעמדה של התובעת כידועה בציבור אינו מקנה לה באופן אוטומטי זכויות ברכושו של המנוח. למעשה, העובדות מראות שהמנוח נמנע מלשתף את המערערת ברכושו ומלבד תרומה סמלית לכלכלת הילדים, לא העניק לה דבר ואף לא הוריש לה או לתשעת ילדיה דבר בצוואתו.
החלטת השופטת שטמר התקבלה ברוב דעות: בעוד השופט סארי ג'יוסי הצטרף לפסק דינה סברה השופטת יעל וילנר, כי בני הזוג אינם נחשבים לידועים בציבור, משום שלא הוכח כי הם הסכימו לקבל את חובות וזכויות האחר, כמתחייב ממהות יחסי הידועים בציבור.
יוצא אפוא, שהשופטת הצהירה על התובעת כידועה בציבור, אך זו לא תוכל לזכות בדבר מרכושו של המנוח. השופטת חייבה את עזבון המנוח ואת אלמנתו בהוצאות של 20 אלף שקל.
* עו"ד גדלי סולן עוסק בדיני משפחה.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין