שתי האחיות, בנות 89 ו-94, ביקשו להכיר בזוגיות המיוחדת שלהן על מנת שבבוא היום יוכלו לקבל קצבת שאירים. השופטת כתבה שתביעתן "מאתגרת ושובת לב" אך המצב החוקי הנוכחי אינו מאפשר לקבל אותה.
לפני כשנתיים פנו שתי אחיות קשישות לביטוח הלאומי וביקשו שהמוסד יכיר בזכאותן לקבל קצבת שאירים כשאחת מהן תמות.
האחיות חשפו מסכת חיים מיוחדת וסיפרו שמאז ילדותן ומזה כ-88 שנה לא נפרדו. אף אחת מהן לא הקימה משפחה והן גרו יחד וניהלו משק בית משותף כל חייהן. לדבריהן, גם כיום הן חולקות את אותו חדר בדיור המוגן.
הביטוח הלאומי דחה את בקשתן והסביר שלא ניתן להכיר בהן כ"ידועות בציבור" לצורך זכאות לקצבת שאירים לפי החוק.
בנסיבות אלה פנו האחיות לבית הדין לעבודה בתל אביב. הן טענו ששני היסודות שנקבעו בפסיקה לצורך הכרה ב"ידועים בציבור" – ניהול חיי משפחה ומשק בית משותף – מתקיימים במקרה שלהן.
האחיות הבהירו שאמנם האינטימיות ביניהן שונה מהמקובל ואינה מבוססת על יחסי אישות, אך לטענתן, במהלך השנים בית המשפט ניתק את הקשר בין חיי משפחה ליחסי אישות. עוד הדגישו האחיות את האינטרס החברתי בעידוד זוגיות מכל סוג.
לדבריהן, הן חוות את מערכת היחסים ביניהן כמערכת זוגית והן תלויות אחת בשנייה מבחינה רגשית וכלכלית. במצב זה, אין הצדקה להפלות בינן לבין זוגות נשואים לעניין קצבת השאירים.
הביטוח הלאומי טען מנגד שטענת האחיות היא "ניסיון מלאכותי" להתאים את מערכת היחסים ביניהן להגדרת "ידועים בציבור". לדבריו, קצבת שאירים נועדה להעניק מחסה כלכלי בעקבות מותו של בן זוג ואין בסיס להרחיב את הזכאים גם לבני משפחה אחרים.
ידועות כאחיות
השופטת עידית איצקוביץ הסבירה שחוק הביטוח הלאומי קובע שלקצבת שאירים זכאית "מי שהייתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, לרבות הידועה בציבור כאשתו".
לדבריה, לשון החוק מחייבת שידיעת הציבור תתייחס למערכת יחסים הדומה לזו של בין איש ואשתו, אך במקרה זה, הציבור מכיר את התובעת כאחיות ולא כבנות זוג.
השופטת הוסיפה שגם מבחינה תכליתית קצבת השאירים מכוונת לתא משפחתי מסוים של זוגות נשואים או ידועים בציבור המנהלים ביניהם קשר רומנטי וקיומו של משק בית משותף ויחסי קרבה אינם מספיקים כדי לענות על תכלית החוק.
השופטת דחתה את טענת האפליה וציינה שכוונת המחוקק בקצבת השאירים הייתה לדאוג למחסורם של בן או בת הזוג המנהלים מערכת זוגית הדומה לזו של בעל ואישה ואילו מערכת היחסים בין האחיות היא אחרת. "בענייננו לא זו בלבד שהתובעות לא יכולות להינשא או להתאחד אזרחית, הן כלל לא מצהירות שהיו מעוניינות בכך", כתבה השופטת.
עוד לדבריה, אמנם במקרים מסוימים ראוי להתאים את המשפט למציאות החיים המשתנה ולתהפוכות העוברות על מודל התא המשפחתי המסורתי, אך זה אינו המקרה ואם הגיעה העת להרחבת מעגל הזכאים לקצבת שאירים, על המחוקק לעשות זאת במפורש.
בסיכומו של דבר דחתה השופטת את התביעה ואיחלה לתובעות בריאות איתנה. מאחר שההליך היה סוציאלי, לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובעות: עו"ד ד"ר אביעד איגרא, עו"ד קרן צפריר
- ב"כ הנתבע: עו"ד שרון חג'ג'
* עורכת דין רינה פוליטי עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.