ילדה בת 10 נפלה במהלך הפסקה בשטח בית ספרה בראשון לציון. לאחרונה התקבלה תביעתה לפיצויים מהמדינה וכן מהעירייה. השופט קבע כי היו שני כשלים: מפגע בטיחותי והיעדר פיקוח ראוי.
השופט ד"ר גיא שני מבית משפט השלום בראשון לציון קיבל את תביעתה של נערה שנפצעה בבית ספרה ושברה את ידה. השופט פסק כי המדינה ועיריית ראשון לציון ישלמו פיצויים בסך 392,000 שקל לילדה ולהוריה, עבור הפסדי השתכרות, כאב וסבל, והוצאות רפואיות.
התובעת נפלה בשנת 2011 בשטח בית ספרה, כשהייתה בת 10, תלמידת כתה ה'. בשנת 2014, היא והוריה הגישו את תבעיתם נגד מדינה ישראל ועיריית ראשון לציון.
האירוע התרחש בשטח שבין שני גרמי מדרגות המחברים בין שתי רחבות. מדובר במעין "ערוגת אבנים" בצורת טרפז שבין שתי הרחבות, ומשמשת לכניסה ויציאה ממבנה בית הספר.
התובעת טענה כי במהלך אחת ההפסקות היא נפלה מן הערוגה אל החרבה התחתונה ונפצעה בידה הימנית. מיד לאחר מכן, הזעיקו חברותיה את המורה לספורט, שפינה אותה אל מזכריות בית הספר. משם היא הועברה לקופת חולים ולאחר מכן אל בית החולים וולפסון, שם ידה גובסה לאחר שאובחן שבר בשורש כף היד. בהמשך היא אף עברה ניתוח וקיבוע פנימי עם מסמרים.
בעוד שהתובעת טענה כי נפלה מה"טרפז", הנתבעות טענו כי התובעת מעדה במדרגות עצמן, שבסמוך לטרפז.
במחלוקת זו השופט שני העדיף את גרסת התובעת, שלפיה היא צעדה לכיוון המדרגות ונפלה מן הגובה כשהסתובבה לשוחח עם חברותיה ואיבדה שיווי משקל.
העדפה זו נבעה הן מעדות התובעת שבעיני השופט הייתה לחוצה אך אמינה, וכן מעדות של אחת מחברותיה באותה עת, שגם היא עשתה רושם מהימן. בהקשר זה השופט הזכיר שמדובר בנערות שבזמן התאונה היו בנות 10, ובזמן עדותן היו בנות 15, ולכן אי התאמות או פערים לגבי פרטים מסוימים בגרסאותיהן אינם פוגמים באמינותן.
כמו כן, השופט ציין שגרסת התובעת נתמכה ברשומות הרפואיות של בית החולים – מסמך שנרשם בזמן אמת ולפיו היא נפלה מגובה של כ-1.2 מטר, ומתאים יותר לנפילה מהטרפז ולא ממדרגות.
לילדים אין שיקול דעת
במישור המשפטי, השופט שני השתכנע שהטרפז מהווה מפגע בטיחותי, וציין כי לא צריך ידע מקצועי או דמיון מפותח במיוחד בכדי לשער שילדים רכים בשנים עלולים להתפתות לעלות על הטרפז או לקפוץ ממנו.
השופט הוסיף כי חובה זו אינה רק של העירייה כמחזיקת השטח אלא גם של הנהלת בית הספר האחראית על שלומם של התלמידים. "בית הספר לא מנע מהתלמידים משחק מסוכן ממש בפתח המבנה, במקום גלוי לעין, ולא השגיח די הצורך על המתרחש שם", כתב.
בהקשר זה השופט סבר כי ההתרשלות באה לידי ביטוי הן בעצם קיומו של המפגע ללא גידור למשל, והן בכך שלא היה פיקוח של מורה במקום, ולכן גם העירייה וגם המדינה נושאות באחריות.
בתוך כך השופט קבע שאין להטיל אשמה כלשהי על התובעת, והזכיר שלילדים בני 10 אין שיקול דעת להערכת סיכונים.
לאחר שחישב את נזקי התובעת, השופט הורה לנתבעות לשלם לתובעים פיצויים בסך 392,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23.5% מסכום הפיצוי.
בסיומו של פסק הדין, השופט הורה שלא לעשות כל פעולה בכספים המופקדים ללא אישור בית המשפט או האפוטרופוס הכללי – למעט פעולות השקעה – עד שהתובעת תגיע לגיל 18.
למעבר אל פסק הדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אלדד חרש
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין