אישה שחיכתה לאוטובוס בראשל"צ נתקלה במוט ברזל חד ונחבלה ברגלה. העירייה טענה כי התאונה אירעה באשמת האישה אבל בית המשפט חשב שרוב רובה של האחריות מוטל על הרשות.
השופטת שרון צנציפר הלפמן מבית משפט השלום ברמלה חייבה לאחרונה את עיריית ראשל"צ לשלם פיצויים של 231 אלף שקל עקב רשלנות בטיפול במפגעים בעיר. פסק הדין ניתן בתביעה שהגישה אישה שנפצעה לאחר שנתקלה במוט ברזל חד ליד תחנת אוטובוס. הפיצוי המקורי היה גבוה יותר אך השופטת הורידה 20% מהסכום משום שהנפגעת לא הסתכלה לכיוון המפגע למרות ההיכרות שלה עם המקום.
התביעה נגד העירייה הוגשה בנובמבר 2013, כשנה וחצי אחרי שהאישה נפגעה בסמוך לתחנת האוטובוס ברחוב דרך המכבים בראשל"צ. לפי התובעת, התחנה הייתה עמוסה ולכן היא חיכתה לאוטובוס בשטח עפר סמוך. כשהאוטובוס הגיע היא התקדמה לכיוונו, ואז נתקלה במוט החד ונפגעה.
התובעת פונתה לבית החולים אסף הרופא כשהיא סובלת מחתך עמוק בכף רגל שמאל. מאחר שהתאונה אירעה בדרכה לעבודה היא הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כנפגעת עבודה.
התובעת טענה כי בכך שהעירייה לא הסירה את המפגע היא הפרה את חובתה לדאוג להולכי הרגל הפוסעים ברחובותיה, ועליה לפצות אותה על נזקיה.
אך העירייה טענה שאין להטיל עליה אחריות על קרקע טרשית שבאופן טבעי טומנת בחובה סיכונים. לטענתה, התובעת אשמה בכך שהחליטה לצאת מתחומי המדרכה, ולכן יש לייחס לה רשלנות תורמת בשיעור של 100%.
לא סביר
אלא שהשופטת צנציפר הלפמן קבעה כי העירייה, כרשות מקומית, אחראית לתחזוקה נאותה של המקרקעין בתחום שיפוטה, לרבות שטחי עפר וקרקעות לא מסודרות שידוע לה כי הם בכל זאת משמשים את העוברים והשבים.
השופטת הסכימה לפיכך עם טענת התובעת כי הימצאותו של מוט חד במקום יצרה סיכון בלתי סביר להולכי הרגל, והחלטת העירייה שלא לטפל במפגע ולהסירו נחשבת לרשלנות שמחייבת אותה בפיצוי.
עם זאת, השופטת קבעה כי מאחר שהתובעת הכירה את האזור ולא הסתכלה לעבר המפגע יש לה מידה מסוימת של אחריות ולכן השופטת קבעה לה אשם תורם של 20%.
בהמשך, השופטת דנה בנזקי התובעת תוך הסתמכות על מומחה בתחום האורתופדי, שקבע כי לתובעת נותרה נכות רפואית בשיעור של 9.75%, בעוד נכותה התפקודית היא 7.5%.
בסיכומו של דבר נפסקו לתובעת 228 אלף שקל על הפסדי שכר לעבר ולעתיד, 45 אלף שקל על כאב וסבל ו-15 אלף שקל על הוצאות רפואיות, עזרת הזולת ונסיעות. בסך הכל 288 אלף שקל.
בהפחתת האשם התורם סכום הפיצויים הועמד על 231 אלף שקל כאשר 175 אלף שקל מתוכם יועברו לביטוח לאומי, ששילם לתובעת גמלאות, והיתר לתובעת. העירייה אף חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 41 אלף שקל לביטוח לאומי, ועוד כ-13 אלף שקל לתובעת.
- ב"כ התובעת: עו"ד דב לרר, עו"ד כפיר אלקרס
- ב"כ הנתבעת: אבי דויטש, עורך דין נזיקין
- בשם המוסד לביטוח לאומי: עו"ד ירין בר טוב, עו"ד מאיר מזוז
עו"ד שי וקנין
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין