האם ביקשה לערער על החלטת בית המשפט למשפחה בקריות מהשנה שעברה, שהפחית את מזונות האב ב-1,000 שקל. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה וקבע כי הילדים שוהים אצל האב רוב ימות השבוע, ולכן ההפחתה מוצדקת.
ההורים נישאו ב-1992, ונולדו להם שלושה ילדים, שניים מהם קטינים. נישואי השניים עלו על שרטון, ובנובמבר 2012 עזבה האם את הבית, ועברה לגור בשכירות.
לייעוץ בנושא
פנו ל- עורך דין משפחה
בין השניים מתנהלת תביעת גירושין בבית הדין הכנסייתי, ותביעת מזונות אישה וילדים בבית המשפט לענייני משפחה בקריות.
בסוף 2012 פסק בית המשפט מזונות זמניים לטובת הילדים החל מפברואר 2012, ומספר חודשים לאחר מכן אף הגדיל את הסכום ל- 3,500 שקל.
אולם ההורים עדיין לא היו מרוצים: האב ביקש להקטין את הסכום ואילו האם להגדילו. בינואר 2014 הם הגיעו להסכמות לפיהן בינתיים יועמדו המזונות הזמניים על 2,500 שקל.
עברה כשנה, והאב הגיש בקשה נוספת לבית המשפט למשפחה להקטנת המזונות הזמניים ל-1,500 שקל. בספטמבר 2015 קיבלה השופטת מרינה לוי את הבקשה, ונימקה אותה בכך שלבן מלאו 18, והקטינה נמצאת עם האב ארבעה וחצי ימים בשבוע.
כחודש לאחר מכן ביקשה האם לערער על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.
לטענתה השופטת לא נימקה את החלטתה באופן מספק. היא טענה כי פסיקת מזונות זמניים נועדה לשמור על המצב הכלכלי שהיה לפני הסכסוך, אך הקטנת הסכום מותירה את האב ברמת חיים גבוהה, בעוד שהיא חיה ברמה נמוכה.
עוד הוסיפה האם, שאין זה מוצדק להפחית את מזונות הבן, שאמנם מלאו לו 18, אך הוא עדיין לא סיים את כיתה י"ב, והוא מתגורר איתה באופן קבוע.
האב השיב לבקשה וטען כי סכום המזונות שהוסכם ביניהם נקבע מתוך הנחה שהבן נשאר אצל האם, בזמן שהבת במשמורת משותפת. אלא ששתי ההנחות הללו השתנו: הבן שוהה רוב החודש אצלו ושהוא דואג לכל צרכיו, ובפועל גם הבת נמצאת אצלו רוב ימי השבוע. יתרה מכך, האם מצאה בינתיים עבודה, כך שיש לה פרנסה.
התחשבות ראויה בנסיבות
השופט חננאל שרעבי דחה את בקשת הערעור.
הוא הסביר כי ערכאת ערעור לא נוטה להתערב בשאלת מזונות זמניים בדרך כלל, והוא גם לא מצא את המקרה הזה כחריג הדורש התערבות.
מעבר לכך, סבר השופט, בית המשפט למשפחה פעל נכון כשהתחשב בשינוי הנסיבות, לפיהן הילדים שוהים אצל האב ברוב ימי השבוע. משכך הפחתת המזונות הזמניים היא ראויה, שכן בזמן שהילדים שוהים אצלו, הוא דואג לכל מחסורם.
עוד ציין השופט, כי בניגוד לטענת האם, החלטתה של השופטת לוי מנומקת. מה גם שמדובר בהחלטת ביניים, שדיון לעומקה עוד קבוע בפני בית המשפט, ואז תוכל האם להעלות את טענותיה בסוגייה.
בקשת רשות הערעור נדחתה כאמור. נפסק כי האם תשלם לאב הוצאות משפט בסך 2,000 שקל.
החלטה זו מהווה נדבך נוסף בשינוי האיטי שמנסים הגברים לחולל בגישת בית המשפט שלא לחייב אוטומטית את האבות בסכומי המזונות המקובלים, אלא לקחת בחשבון את זמני שהיית הילדים אצל האב כשבית המשפט פוסק את סכום המזונות שעל האב לשלם לילדים.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
* עורכת דין נורית פיש עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין