אישה שרכשה קרקע בחולון מכונס נכסים, גילתה בדיעבד שהכונס לא שילם את כל החובות לעירייה ונאלצה לשלם אותם במקומו. לאחרונה, בית משפט השלום בפתח תקווה חייב את הכונס להשיב לה את הכספים באופן אישי.
האישה רכשה את הקרקע שברחוב הנפח בחולון לפני 12 שנה במסגרת הליכי מימוש שנקט בנק לאומי נגד הבעלים הקודם. כעבור שבע שנים, ביקשה האישה למכור את השטח, אך נתקלה בהתנגדות העירייה בשל חובות ארנונה והיטלי פיתוח של כ-200,000 שקל שלא שולמו עוד מהתקופה של הבעלות הקודמת.
לשאלות בנושא מקרקעין:
פנו לעורך דין מקרקעין
האישה פנתה לפיכך אל כונס הנכסים שמונה בזמנו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שנקט הבנק, בדרישה שישלם את החובות והוא השיב לה, ששלח לעירייה שליחים כדי להפיק שוברי תשלום והיא תעודכן לאחר ביצוע התשלום.
אלא שהכונס לא שילם מאומה ובלית ברירה, כדי להוציא את עסקת המכר אל הפועל, היא נאלצה לשלם לעירייה מכיסה. במקביל היא הגישה גם תביעה נגד הכונס ובנק לאומי.
התובעת טענה כי הכונס הפר את חובותיו כמי שטיפל במכירת הנכס ובהעברת הזכויות והבנק – כמי שמינה את הכונס לתפקידו – גם הוא אחראי למעשיו ולנזקים הגדולים שנגרמו לה בשל העיכוב בעסקת המכר והעובדה שנאלצה להוציא כסף רב מכיסה.
מנגד, הכונס טען כי החוב לעירייה שייך ברובו לתובעת, שלדבריו לא שילמה תשלומי עירייה שוטפים מעל ל-10 שנים. לשיטתו, ככל שהיה לו חוב, הוא כבר התיישן, מה גם שבהסכם המכר ביניהם כלל לא צוין שהוא חייב לשאת בתשלומי ארנונה על הנכס.
למרות טענות אלה ניסה הכונס להראות כי נשא בחוב הארנונה המלא באמצעות תדפיס ושובר לתשלום חוב ארנונה על סך של 70,055 שקל, שלשיטתו מעידים כי שילם את מלוא החוב ב-31.12.04.
בנק לאומי ביקש לדחות את התביעה נגדו, בטענה שמרגע שהכונס מונה לטפל במכירה, לא הייתה בינו לבין התובעת יריבות אישית.
"לא פעל"
השופטת ליאת הר ציון סירבה לקבל את פרשנותו של הכונס לתדפיס העירייה, שכן מעיון במסמך ניתן להבין בבירור שהחוב – שמקורו לפני תקופת הכינוס – לא שולם. עוד קבעה השופטת כי המכתב ששלח לתובעת, שבו ציין כי הוא פועל לסידור התשלום, מעיד על כך שאף הוא הכיר בחוב הארנונה כחוב ששייך לכינוס.
לעומת זאת, השופטת קיבלה את טענת הבנק, לפיה אינו אחראי למחדלי הכונס, שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל ופעל מטעמו.
"בחנתי את התנהגות הצדדים מהמועד שבו פנתה התובעת אל הכונס, הגשת כתב התביעה לבית המשפט ועד להגעה להסדר עם העיריה. לא מצאתי בנימוקי ההגנה מטעם הכונס כל הבהרה לשאלה מדוע לא פעל מול העיריה להמצאת אישור כפי חובתו בהתאם להסכם המכר", כתבה השופטת בפסק הדין.
עוד קבעה השופטת שהתובעת "התנדבה" לשלם לעירייה את החוב מתוך "אינטרס לגיטימי" להסדיר את העברת הזכויות בנכס ועל מנת שלא לסכל את העסקה ולא מתוך איזושהי אמונה שזהו חוב ששייך לה.
לפיכך, החליטה השופטת לקבל את התביעה נגד הכונס, שחויב להשיב לתובעת סך של 198,455 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ובהוצאות משפט בסך 25,000 שקל.
התביעה נגד הבנק נדחתה, והתובעת חויבה בהוצאותיו בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד שטרסלר
- ב"כ הכונס: לא צוין בפסק הדין
- ב"כ הבנק: עו"ד שמואל זוסמן
* עורך דין בועז לוי עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין