אישה שרכשה שטח בקיסריה גילתה במקרה שהשטח לא נמסר לה במלואו ושהשכנים משתמשים בשטח שלה. היא הגישה נגדם תביעה, וביהמ"ש הורה להם לפנות אותו, ולהסיט את קו הגבול שבין החצרות.
בעלי שטח של 1,053 מ"ר בקיסריה ביקשו ב-2003 היתר בנייה לשם פיצולו לשתי יחידות נפרדות. כעבור זמן מה הם מכרו את היחידה השנייה וחתמו על הסכם שיתוף עם הרוכש.
לשאלות בתחום המקרקעין
פנו ל-פורום מקרקעין
כעבור ארבע שנים הרוכש מכר את היחידה שלו לאישה שבאה בנעליו בהסכם השיתוף שנחתם עם בעלי השטח המקוריים. ההסכם נרשם בפנקס המקרקעין, והאישה עברה לגור בנכס עם בתה.
בעקבות שיפוץ שביצעה בבית, החלה האישה לחשוד כי השטח שקיבלה אינו תואם לרישומים שבפנקס המקרקעין. לאחר בדיקות היא גילתה כי ישנו פער של 12 מ"ר בין שטחה המוצהר לבין השטח בו היא מחזיקה בפועל, וכי מי שמחזיקים בשטח החסר הם שכניה, בעלי השטח המקוריים.
האישה פנתה אליהם עם ממצאיה אך לא הגיעה עמם להסדר, וב-2012 הגישה נגדם תביעה לבית משפט השלום בחדרה, במסגרתה ביקשה לבטל את הסכם השיתוף. בנוסף היא דרשה שיורשי הבעלים, שנפטרו בינתיים, יפנו את השטח ששייך לה וישלמו לה פיצוי של כ-215 אלף שקל.
לדבריה, הנתבעים פעלו בחוסר תום לב כאשר פלשו וגזלו ממנה את השטח בכוונה תחילה, וגרמו לירידה בערך הבית. בנוסף היא טענה כי עליהם להשתתף עימה בעלויות שונות בקשר לרכוש המשותף למקרקעין.
הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה ודחו את טענות ההטעיה. הם טענו כי אם יחויבו לשלם סכום כלשהו לתובעת, אז גם הם זכאים לפיצוי, שכן התובעת ניצלה זכויות בנייה ששייכות להם, כך שהפיצויים מתקזזים.
למה לא תבעה את המוכר?
מעיון בהסכם הרכישה עליו חתמה התובעת, הבינה השופטת קרן אניספלד שהתובעת הסכימה לרכוש את הנכס במצבו במועד החתימה, כלומר ללא אותם 12 מ"ר.
לדברי השופטת, בשלב הזה היה על התובעת לתבוע את האדם ממנו רכשה את השטח אלא שהיא נמנעה מכך, ומחדל זה רובץ לפתחה.
מכאן, דחתה השופטת את טענות התובעת בדבר חוסר תום ליבם של הנתבעים, שלא הם שמכרו לתובעת את השטח. השופטת גם דחתה את הבקשה לביטול הסכם השיתוף, אך עם זאת, קבעה כי הנתבעים צריכים להשיב לתובעת כספים שהוציאה על תיקונים ברכוש המשותף. בקשת הנתבעים לקיזוז מפאת ניצול זכויות הבנייה, לעומת זאת, נדחתה.
למרות כל זאת ומכיוון שהוכח כי התובעת באמת לא קיבלה את מלוא השטח של החלקה, הודיעה השופטת לנתבעים שעליהם לפנות את השטח החורג ולהסיט את קו הגבול בחצר שבין יחידות הדיור.
לבסוף, הנתבעים חויבו לשלם לתובעת 32,350 שקל עבור ההוצאות על הרכוש המשותף בנוסף ל-17,700 שקל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד גור עמרם
- ב"כ הנתבעים: עו"ד עמי הולנדר
* עו"ד אוהד מרחב עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין