בית המשפט קיבל את טענות האב והמנהל המיוחד, מבלי שנתן לאם להגיב ומבלי שהסביר מדוע החליט שמדובר בסכום ראוי. האישה לא נכנעה והגישה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, שהסכים: ההחלטה פגומה.
נשים רבות נתקלות בקושי לגבות את כספי המזונות של הילדים מאבות פושטי רגל, אף שמדובר בחוב מיוחד. פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון חושף בפנינו את מלחמת האימהות במערכת, בתקווה לקבל סכום חודשי סביר, שיאפשר להן לספק את צורכי הילדים, ולו הבסיסיים ביותר, כמו מזון, מדור וחינוך.
זקוקים לייעוץ בענייני משפחה?
פנו ל - עורך דין משפחה
במקרה המדובר ההורים התגרשו ב-2014, מעט לפני שהאב הוכרז כפושט רגל בשל חובות של כ-410 אלף שקל. ההורים חתמו על הסכם גירושים ויחסי ממון שאושר על ידי בית הדין הרבני, ובו התחייב האב לשלם לשני ילדיו – תאומים כבני שנתיים וחצי – 3,000 שקל לחודש כל עוד אינו עובד ו-3,500 שקל לחודש מיום שיתחיל לעבוד.
בינתיים, במסגרת הליך פשיטת הרגל נקבע שהאב ישלם לנושיו 450 שקל בחודש. מעט לאחר מכן הגישה האם בקשה לקציבת מזונות בהתאם לפקודת פשיטת הרגל.
האישה, שמגדלת את שני הילדים, חשבה שמגיעים להם מזונות בסכום עליו הסכימה עם אביהם בהסכם הגירושים אלא שאז היא הופתעה: בית המשפט המחוזי התחשב בתגובת האב ובתגובת המנהל המיוחד של תיק פשיטת הרגל, שבהן נטען שהאב יכול לשלם רק 1,000 שקל בחודש, והחליט לאשר את הסכום הזעום הזה.
ההחלטה הזו נלקחה יום לאחר שהגיש המנהל המיוחד את תגובתו ומבלי שניתנה לאם הזדמנות להגיב או לחקור את האב. כמובן שהאם לא סברה שההחלטה צודקת, ועל כן היא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
האם טענה כי לא נערך דיון מעמיק לגבי יכולותיו הכלכליות של האב, והוא אפילו לא נשאל מה הוא עושה כדי לכלכל את ילדיו והאם הוא מתאמץ בכלל. יותר מזה, בית המשפט לא נימק את החלטתו ולא הסביר כיצד הגיע למסקנה שזה הסכום הראוי למזונות שני הקטינים.
האם טענה שהדבר הנכון לעשות היה לאפשר לה לחקור את האב. היא הדגישה שמדובר בהחלטה הרת גורל עבורה ועבור ילדיה, שלא ניתן להכריע בה כלאחר יד. על כן, או שייפסקו לילדיה מזונות גבוהים יותר, או שהדיון יוחזר למחוזי לשם עריכת דיון מעמיק וענייני.
האב ביקש שלא להתערב בהחלטה שלטעמו הייתה מידתית וצודקת. המנהל המיוחד, מצדו, הסביר שערך איזון ראוי בין הזכויות של הילדים, האב והנושים, אולם אישר שהיה מקום לאפשר לאם הילדים להגיב. כונס הנכסים הרשמי סבר גם הוא שזכותה הדיונית של האם, ובעצם של הילדים, קופחה.
שני פגמים
השופט יורם דנציגר החליט, יחד עם עמיתיו, השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל, שהצדק עם האם והחלטת בית המשפט המחוזי הייתה פגומה.
לשיטתו, ההחלטה לקתה בשני פגמים, שכל אחד מהם מצדיק את ביטולה, לא כל שכן שניהם יחדיו.
הפגם הראשון הוא שזכות האם להשיב לתגובת המנהל המיוחד נמנעה וקופחה במידה ניכרת. הפגם השני הוא היעדר הסברים ונימוקים להחלטה. השופט הבהיר כי בית המשפט לא היה חייב לנמק באריכות אבל היה עליו לתת איזשהו נימוק גם אם הוא קצר ותכליתי.
משכך, החליטו שלושת השופטים להחזיר את הדיון למחוזי, שיצטרך לאפשר לאם להגיש תשובה ואם ימצא לנכון, גם לקיים דיון בנושא. לאחר מכן, יהא עליו להוציא החלטה חדשה ומנומקת. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המבקשים: עו"ד אמיר דוגין
- ב"כ המשיבים: עו"ד אורי מיטלר, עו"ד נדב לב, עו"ד מיכל דלומי
* עורכי הדין יונתן אליאס ואברהם קורחוב ממשרד עורכי הדין אליאס את קורחוב עוסקים בדיני משפחה.
** הכותבים לא ייצגו בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין