הבעל, שטען כי סבל מאלימות, ביקש להתגרש מאשתו ולפטור אותו מתשלום הכתובה. האישה סירבה להתגרש בכל תוקף, אז ביה"ד נאלץ לחייב אותה. למען הפשרה, החליט ביה"ד שלא לפטור את הבעל מתשלום רוב הכתובה.
כמו שהיופי הוא בעיני המתבונן, כך גם מערכות יחסים. גבר ואישה התחתנו ב-2008 וב-2009 נולד להם ילד. לפני כארבע וחצי שנים עזב הבעל את הבית ומאז לא היה מוכן לחזור. הוא עשה זאת לאחר שאשתו, לדבריו, הפכה לאלימה ובלתי נסבלת. האישה, לעומת זאת, הכחישה את הטענות וביקשה להמשיך לחיות ביחד.
לשאלות בענייני משפחה:
כנסו לפורום דיני משפחה
ב-2010 השניים הגיעו לערכאות משפטיות. האישה הגישה בבית הדין הרבני האזורי באשקלון תביעה לשלום בית, בעוד שהבעל הגיש תביעה לגירושין.
הבעל סיפר שכשהתחתנו הוא אהב אותה אהבת נפש, אך שלושה חודשים אחרי שנכנסה להיריון, החלה האשה להתפרץ כלפיו בקללות והרמות ידיים, עד כדי כך שפעם אחת שמה סכין על בטנה ופרצה באיומים.
עוד אמר הבעל כי נתקל בתופעה זו אחרי החתונה לראשונה, וטען שאינו מסוגל לחיות יותר עם האישה, לנוכח התנהגותה, ניבולי הפה והאלימות נגדו. הוא ביקש לחייבה בגט, ולקבוע מפורשת שהיא הפסידה את כתובתה.
גם האישה סיפרה שנישואיה היו מתוך אהבה, אך לדבריה הבעל בחר להתעלם ממנה לאחר לידת הבן והתחננה לבעלה שישוב הביתה.
במהלך הדיונים חזרה האישה על סירובה להתגרש, והודיעה שתסכים לכך רק אם תקבל את מלוא כתובתה בסך 555,555 שקל. לשיטתה, מאחר שהיא מעוניינת בשלום בית, אין ספק שהיא זכאית לכתובתה.
אין תקוה
שלושת הדיינים, הרבנים א' אהרן כץ, ישי בוכריס ואליהו אריאל אדרי, ניסו בכל כוחם להגיע לפתרון מוסכם על מנת להימנע מכפייה באמצעים משפטיים, אך הצדדים לא הסכימו לשום הצעה. מכאן ניגשו הדיינים להכרעה וחייבו את האישה בגט.
אמנם חיוב אישה בגירושין אינו דבר שגרתי, הסבירו הדיינים, אולם כאן תמונת המצב חמורה ואין תקוה להשבת השלום לבית. הרבנים התרשמו שהבעל צודק בטענתו שלא ניתן לקיים שגרת חיים עם אשתו.
למרות זאת, הרבנים קבעו שהבעל לא פטור מתשלום הכתובה, כיוון שלא הוכיח שמצבה הנפשי של האישה היה מעורער עוד לפני האירוסין והוסתר ממנו.
על פי הדין העברי, כדי לגבות את הכתובה יש להשביע את האישה שהתנהגותה החלה רק לאחר הנישואין, אך הרבנים הסבירו שבמקרה הזה אין משמעות לשבועה משום שהאישה בכל אופן סבורה שהיא רעייה מסורה ומתפקדת. בנוסף, הדיינים הבהירו שבימינו בתי הדין נוהגים להטיל פשרה במקום שבועה.
בסופו של דבר, הדיינים פסקו שהבעל ישלם לאישה 370,000 שקל – שני שליש מהסכום הכתוב בכתובה, ובלא הצמדה.
- ב"כ התובעת: עו"ד דוד גולן
- ב"כ הנתבע: עו"ד אברהם דבירי
* עו"ד אביגיל שיינין עוסקת בדיני משפחה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין